פנטזיות מיניות של נשים

לפני כמה שנים סיפרה לי חברה על הפנטזיה המינית שבאמצעותה היא בדרך כלל גומרת כשהיא מאוננת. זה התחיל אי שם כשהבחור שהיא פינטזה עליו דפק בדלת, המשיך בריקוד סוער שהם רקדו בסלון, התגבר לליטוף שהוא מלטף את הירך שלה והגיע עד לשלב בו הם  הודפים זה את זו לחדר השינה ומניפים זה את זו בשלל תנוחות.

 

זה הדהים אותי, האם לרוב הנשים סבלנות לפנטז כל כך הרבה? ועוד בכזה פירוט?! מרגע תחילת הפנטזיה ועד שהיא נגמרת עוברות איזה 20-30 דקות… כמה זמן אפשר לאונן?! ליד פנטזיית הגורמה שחברתי גוללה בפני נראו הפנטזיות המיניות שלי כמו לחם שחור אחיד משלשום, מרוח במרגרינה פרווה.

 

אז החלטתי לתחקר חברה חברה ושאלתי אותן בשאלות נוקבות אודות הפנטזיות המיניות שלהן ואחר כך שקעתי בדיכאון מבוסס. הן פ-י-נ-ט-ז-ו ובגדול, סיפורים שלמים שכללו זרים, שכנים, בני זוג, בוסים, אקסים, אחים של חברות, קטינים וקשישים הן פינטזו על סצנות סקסיות שהתרחשו במיטה, במכונית, באולם קולנוע, ביער, בארמונות ובמערות, הן צרפו לפנטזיות שלהן נשים וגברים בצמדים, שלשות, רביעיות ומעלה, גם המרובעות שבהן האוחזות במקצועות מרובעים להחריד גילו עולם דימיון מוצלח בהרבה משלי.

 

ואז פגשתי את הספרים של ננסי פריידיי: "הגן הנעלם" (1992), אלפא זמורה ביתן, שיצא בארה"ב בשנת 1973 ו"נשים מעל" (1993), שיצא בארה"ב בשנת 1991, ספרית מעריב. הראשון אזל אבל עם קצת מאמץ תוכלו להשיג אותו בחנויות יד שניה ואת השני ניתן לקנות בחנויות הספרים האינטרנטיות.

ננסי פריידיי, פרסמה לראשונה בשנות השבעים מודעה, וביקשה מנשים שיכתבו לה מכתב ובו יספרו לה על הפנטזיות המיניות שלהן. הספר "הגן הנעלם" מכיל את הפנטזיות שנשים נשלחו אליה בשנות השבעים וגם קובץ של פנטזיות שגברים שלחו. אחרי 20 שנה עשתה שוב את אותו הדבר והספר "נשים מעל" מכיל את הפנטזיות המיניות (של נשים בלבד) שנשלחו אליה בשנים הללו.

 

אז הנה כמה מהן, ממש על קצה המזלג, רק כדי שתוכלו לטעום, ולכל מי שרוצים לשדרג את עולם הפנטזיות שלהם, מומלץ לקנות ולקרוא לעומק:

(כל הציטוטים מתוך "נשים מעל". הספר "הגן הנעלם" הושאל לחברה ויושאל שוב ושוב לכל מי שתבקש – הטקסטים מקוצרים ואני מקווה שלא עשיתי להם עוול)

 

לולן (ע"מ 141 – רווקה בת 20)

"אני נהיית אשת-קריירה מצליחה. אני עובדת מתשע עד חמש אחר-הצהריים, יש לי מכונית ספורט ובית יפה באזור לא כל-כך מאוכלס. ידידותי ובני משפחתי מתפלאים על שאינני מרבה לבלות, הם חושבים שאני עובדת קשה כל-כך עד שאני באה הביתה ומיד מתעלפת. להיפך! הם אינם יודעים שאני מעסיקה חמישה-עשר משרתים. כמה מהם בלונדינים, כמה כהי-שיער, כמה איטלקים ושני משרתים שחורים. (…) לכולם גוף נהדר והם מצויידים היטב. המשרתים שלי לובשים עניבה שחורה בלבד. כולם מחכים בכליון עיניים שאשוב הביתה מהעבודה. (…) כאשר ארוחת הערב מוכנה, הנבחר הראשון שלי לוקח אותי ומושיב אותי ליד השולחן (…) לפעמים אני פוקדת עליו לשכב על השולחן ואוכלת את הארוחה מגופו (…) לפעמים אני רק מתגרה בו (…) והוא נעשה מתוסכל כל כך, עד שהוא משליך הכל מהשולחן בתנופת זרוע ומניח אותי עליו, ודופק אותי בכוח כזה עד שכל מי שנמצא בבית מפסיק את עבודתו כדי לשמוע כמה חזקות ורמות צעקותי הלילה".

 

בליית (ע"מ 418 – נשואה בת 39)

"לעיתים קרובות אני מפנטזת שאני משכירה את חדר השינה הנוסף שבביתי לגבר צעיר, בן תשע-עשרה עד עשרים ושלוש. חדרו צמוד לארון הקיר שבחדר השינה שלי, והתקנתי מראה חד-כיוונית בין שני החדרים כך שאוכל לצפות בו בחדרו מבלי שיידע. (…) אני מתבוננת בו מבעד למראה ורואה איך הוא מאונן כשהוא מסתכל בתמונות פורנוגרפיות. (…) בוקר אחד הוא עובר במסדרון ומסתכל לתוך חדרי. (…) אני מעמידה פנים ישנה ועד מהרה שומעת את הרוכסן שלו נפתח. אני שומעת את ידו מחככת את הפין שלו. (…) אני מתגרה מאוד ופוקחת את עיניי כדי להתבונן בו, אני מתחילה לשחק בדגדגן שלי (…) אני צורחת כשאני גומרת, ומתעוותת על המיטה. הדבר גורם גם לו להגיע לשיא, והוא פולט זרע על כף ידו".

 

סנדי (ע"מ 226 – רווקה בת 21)

"אישה יפה ואקזוטית ניגשת אליי ושואלת אם אני רוצה לרקוד. (…) אנחנו מתחילות בריקוד איטי וחושני. גופותינו מתקרבים זה לזה לאט עד שאני מוצפת לגמרי בריחה. (…) הריקוד נמשך ואני מחליקה את ידי הימנית אל מפשעתה ומשחקת בשסע הקדמי של החצאית לה. היא פולטת גניחה גרונית כאשר ידי מסיטה לצדדים את מסך האריג ואצבעותיי מתחילות ללטף ברכות את גבעת הערווה שלה. ואז אני מניחה לאצבעי האמצעית לרדת מהגבעה אל החריץ שלה. (…) כאשר אצבעי טובעת ברטיבותה, אינני יכולה עוד להתכחש לריגוש שלי, ואני חשה זרמים עוברים שוב ושוב בכוס שלי".