פמפום צה"לי

במסגרת פעילותי ב"אומץ לסרב", הלכתי ביום שישי לחלק פליירים ולהחתים אנשים מחוץ לסינמטק תל-אביב, לפני הקרנת הסרט "רציתי להיות גיבור", של הבמאית המוצלחת שירי צור. הסרט סוקר את לבטיהם של שישה לוחמים שהתגייסו לצה"ל עם רצון לא רק לשרת ולתרום, אלה להיות לוחמים-גיבורים-ציונים-אמיצים, וגמרו את שירותם הצבאי בהתאגדות והקמת תנועת סרבנות. (הקרנה נוספת ב-  29.9.2004 בשעה 15:15 באותו המקום. כדאי לברר אם יש הקרנות נוספות. הסרט פשוט משובח).


בתום ההקרנה באה אליי אישה בשנות החמישים לחייה, חתמה על הצטרפות לתנועה ואמרה לי מהורהרת: "את יודעת, אני לא ידעתי שצה"ל עושה את כל הדברים האלה שמספרים בסרט. אני תמיד חשבתי שצה"ל הוא הצבא המוסרי ביותר בעולם". ואני חשבתי לי, שזה מה שמוכיח שאם מפמפמים לאנשים במשך שלושים שנות כיבוש: "הצבא המוסרי ביותר בעולם… הצבא המוסרי ביותר בעולם… הצבא המוסרי ביותר בעולם", אז בסופו של דבר לפחות חלק מהם ממש יאמינו למשפט המטופש הזה. 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • עדה  On אוגוסט 28, 2004 at 1:40 am

    בהשוואה לצבאות אחרים שצריכים להתמודד עם קבוצות טרור מוסלמיות צה"ל הוא המוסרי ביותר:

    אני מדברת על הצבאות האמריקאים, הבריטים, האוסטרלים, הרוסים, ההודים, הפיליפינים, התאילנדים…

    ניתן להגיע למסקנה הזאת כשמודדים מספר פרמטרים כמו:
    1. רמתם המוסרית/אישית של הלוחמים.
    2. תורת הלחימה והנכונות לסכן חיי חיילים על מנת לחסוך בחיי אזרחי האוייב.
    3. פתיחות לביקורת מבחוץ.

    ועוד.

  • השואל  On אוגוסט 28, 2004 at 1:54 am

    איך?

  • תם  On אוגוסט 28, 2004 at 2:18 am

    מי אמר שזה מספיק?

    לגבי 2 משפט של הסמל שלי מהטירונות "אני מוכן שאפילו 100 פלשתינאים ימותו ולאלסכן מישהו מהצוות שלי". זאת תפיסה מאד רווחת.

    פתיחות לביקורת מבחוץ? יה רייט. אותי כמעט שחטו כשאמרתי שהסרבנות זה תופעה של ביקורת חברתית.

    רמה אישית מוסרית של החיילים? נו באמת, זה הרי תלוי בחייל עצמו בלי קשר באיזה צבא הוא.

  • עדה  On אוגוסט 28, 2004 at 2:46 am

    1. צר לי, לא הכרתי את הסמל שלך בטירונות.

    2. אתה מתכוון שכמעט שחטו אותך כמו אלה?:
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2969360,00.html

    3. אני מדברת על הרמה הכללית. בכל המדינות שציינתי החיילים מגיעים בעיקר משכבות מסוימות ומחזיקים באמונות מסוימות. בעולם אנשי צבא מזוהים כמעט תמיד עם הימין הקיצוני, ראה למשל הערות אנטישמיות והזדהות עם מפלגות ימין קיצוני בצבא הגרמני בשנה האחרונה.

    ילדודס, אם אתם רוצים להגיד שאנחנו הכי "בעולם" כדאי שתכירו טיפטיפונת אל העולם. בשביל זה צריך לצאת מרחבת סינמטק תל אביב ואולי אפילו מגבולות גוש דן.

  • קולין  On אוגוסט 28, 2004 at 8:50 am

    בסיס ההשוואה של מי שטוען שצה"ל אינו הצבא המוסרי ביותר בעולם אינו צבאות אחרים בעולם (כפי שמתחייב מהמלים הללו), משום שאיש מהמשווים אינו מסוגל לומר מהי רמתו המוסרית של צבא אחר בנתנונים דומים. ההשוואה היא, אם כן, עם אמות המוסר שהמשווים היו רוצים שצה"ל ינקוט בהן בכל עת נתונה.

    לא מספיק להיות אידיאולוגים. צריכים גם להכיר קצת מה שקורה במקומות אחרים. אני לא מכיר מדינה שבמצב נתון של כיבוש איזור צפוף אוכלוסין שממנו יוצאים נגדה פיגועי טרור מטילה על הצבא שלה הגבלות בג"ציות ואחרות. זה פשוט לא קיים.

    אם למישהו זה מזיז משהו, אי בדעה שצה"ל צריך להתקפל מכל שטח כבוש מחר בבוקר, במסגרת הסכם שלום. זה עדיין לא סותר את העובדה שצה"ל מתנהג בצורה אולטרה-מוסרית, יחסית לצבאות אחרים במצבים דומים.

  • דוד כפרי  On אוגוסט 28, 2004 at 9:49 am

    את הפתגם הבא שמעתי מיצחק מרדכי, כשהיה אלוף פיקוד מרכז ושוחח עם חיילים בשטח:
    "יבכו אלף אמהות ולא אמי".

  • דוד כפרי  On אוגוסט 28, 2004 at 9:50 am

    הוא דיבר על אמהות פלסטיניות.

  • שלומית  On אוגוסט 28, 2004 at 9:51 am

    אני לא יודעת אפילו מאיפה להתחיל, אז אני אתחיל מהמקום שהתעצבנתי בו באופן רגשי. עדה, "ילדודס" תקראי למישהי אחרת. אני מתקרבת לגיל שלושים, יצאתי יותר מפעם אחת מחוץ לגבולות הסינמטק ותל אביב ואני לא אומרת את מה שאני אומרת מתוך ישיבה על הספה. אל תזלזלי בי.

    העובדה שצבאות אחרים עושים פשעים חמורים יותר או פשעים זהים לפשעים שצה"ל עושה, לא אומרת שאנחנו צבא מוסרי. במקרה הזה, לא הכל יחסי. ממש לא.

    ופתיחות לביקורת מבחוץ… השבוע שלל בית המשפט העליון את כניסתה של עיתונאית אנגליה לארץ. בגלל שהיא כותבת דברים שמה-זה לא בא לנו לשמוע.

    אם רמה מוסרית של חיילים זה לגלח לשני ערבים מבוגרים את הראש, אז רמתם המוסרית של חיילינו באמת מרקיעה שחקים. ולא, אני לא ממציאה את זה, שמעתי ממקור ראשון.

    אנחנו לא מסכנים חיילים שלא לצורך למען אוכלוסיה אזרחית. אנחנו נכנסים לבית של "מבוקש" (בן שלוש עשרה…) עם גדוד שם גבעתי, הופכים לאימא שלו את הבית כדי שתדע שעם צה"ל לא מתעסקים ויוצאים שם שני קומנדקרים אחרי שהרסנו קיר בבית כדי שנוכל לבקר גם אצל השכנים.

  • יואב  On אוגוסט 28, 2004 at 11:06 am

    אני כל פעם מבטיח לעצמי מחדש לא להסחף לויכוח הזה אבל יש פעמים שזה ממש מתנפל עלי, כמו עכשיו.

    כשאתן בועטות (כן, כן, זה בדרך כלל אתן) כל פעם מחדש בדבר הערטילאי הזה שנקרא "החייל הצהלי", אתן כל פעם מחדש בועטות לי בתחת. באופן אישי מאד אם זה לא ברור.

    יש אידיוטים בצבא? בטח ! לא יותר ולא פחות מכל מקום אחר. יש חארות שהכוח עולה להם לראש והם מאבדים את הצפון? איזה שאלה, בטח שיש. אבל בין זה לבין ההתנפלות הבלתי פוסקת הזאת על החיל הצהלי יש מרחק לא קטן. במשטרה אין כאלו שהורגים לי את האזרחות? בדבר האידיוטי הזה שנקרא "מערכת החינוך" חסרות מפגרות שעושות נזקים לשנים ארוכות? יש איזה מקום בו מתקיימת שלמות? רוב אלו שמתהדרים בתואר "עיתונאי", לא חיים מהדם ומהרוע כמו פרעוש על כלב?

    מי זה צה"ל לעזאזל? זה אני. זה החברים שלי וזה עוד מעט גם הילדים שלי. מי שבוחר לא להיות צה"ל עושה אחד משלושה דברים: מהגר לארץ אחרת (שמעתי שבברצלונה יש ממש כיף. מותר לגנוב ולפלוש ולהתנהג באנרכיה מושלמת וכאלו), אפשר ללכת לישיבה או סתם להצהיר שאתה חרד או להשתמט בצורה אחרת, ואפשר להיות ערבי.

    כל מי שבוחר להיות פה, לחיות פה (כלומר לא להיות מצבה), לנסות לחיות חיים בריאים וכמה שיותר מאושרים בדרך כלל גם לוקח איזשהו חלק מהנטל הזה שקוראים לו צה"ל.

    כל "משמרות המחסומים" האלו וההלקאה הבלתי פוסקת במי שעומד במחסומים הם תופעה שאני ממש לא מצליח להבין. המחסום הוא בעייתי? גייסו את כל נשות המחאה האלו וצרפו אותם בצורה ממוסדת ומסודרת לצוות המחסום ועשו את העבודה טוב יותר. בצורה בוגרת יותר. תנו לילדים האלה שלפעמים באמת רק מתבלבלים סיוע ותמיכה ולמדו אותם להיות גם בני אדם טובים יותר.

    להגיע למשמרת של שעתיים, למחות על ה"עוול" (שנועד בסך הכל להגן עלינו עד שיהיה פתרון טוב יותר), ולחרף את מי שעושים במלאכה המזוינת הזאת בוקר וערב (כלומר את עצמנו), זה כבר ממש טירוף מערכות אחד גדול.

    וגם מספיק כבר אם ה- "שמעתי .." הזה. צאו לשטח עצמו, התנדבו לשרות מילואים קחו חלק בנטל ובצד של אלו שצריכים לעשות את העבודה המחורבנת הזאת שרובם ככולם ממש לא אוהבים אותה או קמים בבוקר עם דם בעיניים. פעילות "מתקנת" בסינימטק בת-אביב? באמת שמישהו שתה כאן איזה ליטר פליט…

  • אלברט איינשטיין  On אוגוסט 28, 2004 at 11:10 am

    את צודקת, לא הכל יחסי. הטמטום שלך ושל שאר יפי הנפש פה ברשימות הוא מוחלט. למזלנו את וחברייך לרעיון מונים בערך 60 איש בכל הארץ, אז זה לא נורא.

    הערת אגב – במקומך הייתי מתרכז בלמצוא בעל במקום לבזבז את הזמן על אומץ לסרב. גיל 30 מתקרב, את יודעת.

  • Jill  On אוגוסט 28, 2004 at 12:13 pm

    מאוד אופייני, הביקורת המבוהלת והמבולבלת שמטיחים פה ה"חיילים הפשוטים" של המדינה. שלומית ואחרים בועטים לכם בתחת? (אולי באמת שם נמצא המצפון הרדום שלכם, והבעיטה תעורר אותו לחופשי?) אז במקום לקטר תקשיבו לרגע, ותציבו מראה מול עצמכם, ותבחנו את מכבסת המילים שלכם. "חיילים שבאמת מתלבלבלים"? מהעדויות של מחסום ווטש נראה שרבים מהם מאוד, מאוד, מאוד ממוקדים. צבא מוסרי? זה אוקסימורון. וכן, נטלתי חלק וכן, שירתתי (כנראה שיותר שנים מרבים וטובים שמזדעקים בשם צה"ל). זה לא אומר שרק בגלל שהייתי שותפה אני חייבת לחזור על כל פזמון שמשמיעים לי. אתם נפגעים באופן אישי – בדקו את עצמכם באופן אישי. ייתכן שיש סיבה שבגללה אתם נעמדים על הרגליים האחוריות.
    ולעדה – אני חיה היום באנגליה מטעמי לימודים (ומקווה שבשבילך זה מספיק רחוק מהסינמטק, כך שהרווחתי את זכותי להביע דעה) , ונכון, מי שמתגייס כאן לצבא בד"כ בא משכבה מסויימת, ויתכן מאוד שכולם גם מחזיקים בדעות מסויימות (למרות שהמודעות הפוליטית של רובם שואפת לאפס). את הביקורת העצמית – עד כדי הלקאה עצמית – שחגגה כאן כשחיילים בריטים נחשדו בעינויים, צריך לראות כדי להאמין.

  • Jack  On אוגוסט 28, 2004 at 12:34 pm

    אולי המצפון שלנו נמצא בתחת, אבל זה עדיף מהמצב שבו השכל נמצא שם. כמו אצלך למשל

  • דנה  On אוגוסט 28, 2004 at 1:35 pm

    הפעילים הקיצונים למיניהם עושים את מה שעושים בשביל עצמם.הפעילות הפוליטית שלהם מעניקה להם משהו להזדהות עימו. היא מעניקה להם גם קבוצה תומכת בה ישנן אמיתות מוחלטות, אמיתות מוחלטות כאלה נעדרות מהמציאות הישראלית היום יומית. האידיאולגיה שלהם היא אבסולוטית ממש כמו נאציזם, קומוניזם או איסלאם קיצוני. מיותר לבקש מהאנשים הללו "לחשוב" משום שהם אינם נימצאים במוד של חשיבה אלא במוד של רגשות.

    מה שניכתב כאן נכון לגבי אנשי "כהנא חי" כמו שהוא נכון לגבי אנשי "האומץ לסרב". מיותר להיכנס עם האנשים הללו לוויכוחים אינטלקטואלים, צריך לאפשר להם להביע מחאה אבל לטפל בהם בקשיחות כשהם עוברים על החוק.

  • הסטוריון מצעד המחץ  On אוגוסט 28, 2004 at 2:33 pm

    המזדהים עם המדינה, הצבא והבטחון בכל מצב עושים את מה שעושים בשביל עצמם. הפעילות הפוליטית שלהם (גם אם היא מתבטאת בעיקר בחירוף אלה שלא מסכימים איתם) מעניקה להם משהו להזדהות עימו. היא מעניקה להם גם קבוצה תומכת (שהם קוראים לה "העם") בה ישנן אמיתות מוחלטות, אמיתות מוחלטות כאלה נעדרות מן העולם האמיתי שבו חי הפרט (בעיקר אם הוא לא שייך לקבוצות הנכונות) במציאות הישראלית היום יומית.
    הנאמנות שלהם היא אבסולוטית ממש כמו בכל מדינה טוטליטרית, מאיטליה של שנות ה20 ועד ימינו. מיותר לבקש מהאנשים הללו "לחשוב" שהרי רק עצם השימוש במלה זו נתפס בעיני רבים מהם כפעילות שמאלנית רדיקלית אסורה וחתרנית.

  • חטא שין  On אוגוסט 28, 2004 at 2:36 pm

    נו באמת, מילא להשוות את אנשי כהנא חי לנאצים. אבל האומץ לסרב?
    כנראה שבשביל להרגיע את המצפון שלך את מוכנה לעשות כאלה צוקהארות מחשבתיות, שמשוות פשיסטים אלימים עם פציפיסטים.

    אחת הבעיות בארץ כיום, היא שאם נציב את תנועת הליכוד למשל במטריצה מערבית של מיקום פוליטי, נקבל שיותר מחמישים אחוז מתושבי ישראל הם ימין קיצוני.

    התבטאויות של ליכודניק ממוצע יהיו מוקצות מחמת מיאוס בארצות נורמליות, וזה אם הן לא יהיו מחוץ לחוק.

  • עדה  On אוגוסט 28, 2004 at 2:50 pm

    אני שמחה שהצלחת לצאת פיזית מגבולות גוש דן אבל לצערי האינטלקט שלך סובל עדיין מג'ט לאג שנקינאי.

    ועכשיו לטענות שלך לגבי "הביקורת העצמית הבריטית".
    ראשית, ההשוואה של המצב הבריטי לישראלי היא אבסורדית.

    הבריטים: פתחו במילחמה בניגוד גמור להחלטת האו"ם נגד מדינה שלא היותה איום עליהם, המטרה של אותו כיבוש היא לזכות במשאבים הטיבעיים של אותה מדינה (קופון שהבריטים כבר פדו)

    הישראלים: הותקפו ע"י מספר מדינות בו זמנית כשהמטרה המוצהרת שלהם היא "לחסל" אותם. זאת לאחר שהאו"ם הכיר בזכות מדינת ישראל להתקיים. ההתכחשות לקיום מדינת ישראל עדיין שרירה, קיימת ומוצהרת ע"י אותן מדינות.

    עד כאן להשוואה וכעת לביקורת העצמית ,אני מציעה לך לבחון את יחס התקשורת הבריטית הממלכתית לנושא. הממסד הבריטי נוהג בצביעות כשהוא מתאר בצורה שונה לגמרי ארועים בשטחים ובעירק. המגמה היא להפנות את זעם המוסלמים בתוך בריטניה כלפי ישראל והרחק מבריטניה. האסטרטגיה הזאת הוכיחה את עצמה כמוצלחת מאוד עד שאפילו אזרחים בריטים הגיעו לבצע פיגועי התאבדות בישראל. מחקר מקיף שנעשו בנושא נימצא כאן:
    http://www.bbcwatch.com/newreport.html

  • החתול של שרדינגר  On אוגוסט 28, 2004 at 4:35 pm

    בבואך לבחור פסוודנים כדי אולי לחקור קצת את מושא הבחירה שלך. אלברט אינשטיין היה פצפיסט אדוק אשר התנגד לרעיון של לאומיות.מעבר לזה נראה כי ביחסיות אתה מאמין גדול. חוסר היכולת שלך להגיב לגופו של עניין הוא דוגמא חיה ובועטת לאופיו של השיח הציבורי בארץ בכל נושא. חייה הפרטיים של שלומית אינם עניינך כשם שאומללותה של אישתך אינה מעינייננו.

    לגופו של עניין – צה"ל הוא כנראה באמת הצבא המוסרי בעולם. גם מערכת שרותי הרווחה הישראלית היא מהמתקדמות והמוסריות בעולם.
    קונפורמיזם הורג. טוב שילדינו גרועים בהבנת הנקרא. בורות מצילה חיים.

  • בבון  On אוגוסט 28, 2004 at 5:05 pm

    אתה קיים או לא?

    מה בקשר תגובה מצדך לגופו של ענין, במקום לנתח את אישיותו של איינשטיין?

    אני טוען, וזו רק דעתי כמובן – אבל לפחות היא באמת מתייחסת לרשימה הנ"ל – שצה"ל הוא כן אחד הצבאות המוסריים בעולם. וזאת משתי סיבות עיקריות:

    1. הוא מתבסס יותר מכל צבא אחר על חיילים לא מקצועיים, כלומר אזרחים שעושים תקופה של 3 שנים (או חודש מילואים)

    2. הוא פועל קרוב מאוד למקום בו גרים אזרחי המדינה, ובאיזור שהוא מהמתוקשרים בעולם (מפלאפון של חייל ועד למצלמת רשת טלוויזיה)

    שתי הסיבות האלו מקשות מאוד על הצבא לשחזר מעשים שעשו ועושים צבאות מערביים אחרים. וטוב שהן מקשות. גם ככה המציאות בשטחים נוראית.

    קונפורמיזם זו באמת תכונה מאוסה. כשאתה ושלומית הברון שונאים את צה"ל ואוהבים את הסרבנים, זה לא קונפורמיזם, במקומות שאתם מסתובבים? או שאתם באמת מרגישים מהפכנים, לחלק פליירים של "אומץ לסרב" בסינמטק?

  • הכלב של בוהר  On אוגוסט 28, 2004 at 5:15 pm

    איינשטין אולי היה פציפיסט, אבל בטח לא היה לו IQ של חתול, והוא ידע יפה מאד לזהות רֶשע וגם מה צריך לעשות כדי לחסל אותו (לפתח פצצה אטומית). ולגבי חייה הפרטיים של שלומית – הם אכן מעניינים בערך כמו הסירוס והסרת הציפורניים שעברת.

  • חטא שין  On אוגוסט 28, 2004 at 5:44 pm

    ראית פעם חתול שעובד עבור "צבא מוסרי"?

  • מרק ק.  On אוגוסט 28, 2004 at 5:54 pm

    ברשימות, מתחרה רק בהשתלחויות בבן הראש.

    גברת שטוענת שהיא כבר בוגרת עוד לא הפנימה שמוסר זה דבר שמשתנה מתרבות לתרבות, ומאדם לאדם ולכן כל הדיון במי יותר מוסרי מופרך מעיקרו. דיון כזה יכול להתנהל רק בהקשר האימפריליסטי של תרבות השמאל המערבית שמניחה מראש שיש לה את כל התשובות הנכונות לבעיות של החיים, וכל מי שמציע גישה אחרת לחיים הוא רוצח או לפחות פשיסט בן מוות (טוב הגזמתי קצת).

    מוסר זה דבר קשה בחיים והרבה יותר קל כאשר מחלקיים דפים ליד הסינמטק. מתי הייתי יותר מוסרי כאשר יבשתי אדם שהסתנן לישראל שעתים במחסום עד שהגיע המשטרה, או כאשר נתתי לקבוצת נשים לעבור קילומטר מהמחסום בדרך לעבודה שהן גוזלות מאמאות חד הוריות בישראל? האם הייתי יותר מוסרי כאשר נעלתי את המחסום (על הקו הירוק, תרגעו) ואנשים לא יכלו בכלל להכנס לישראל או כאשר הם נאלצו להמתין שעה בשמש בתור?

  • Jill  On אוגוסט 28, 2004 at 6:34 pm

    קודם כל, תודה עדה על האבחון האינטלקטואלי. בפעם הבאה שאתבקש להסביר את הפשע התורן של המדינה שלי בשטחים ולא אוכל, פשוט אסביר לבני השיח שלי שהאינטלקט שלי בג'ט לג בשינקין ושיפנו לשגרירות.
    שנית, האומללים בחו"ל לא יכולים לקרוא YNET, אז לא הצלחתי לפתוח את הקישור (למרות שמן הסנם גם לא הייתי מצליחה להבין אותו, האינטלקט שלי ב…וכו'. וואי, זה עובד מעולה).
    ולסיום: הלו? איפה האינטלקט ש ל ך ? מותק, איך הצלחת להפיל את עצמך ישר לתוך המלכודת הכי משומשת של השמאל? ואני מצטטת: "הבריטים: פתחו במילחמה בניגוד גמור להחלטת האו"ם"…
    אה, ומה שישראל עושה בשטחים ובמחסומים נעשה תוך ציות גמור להחלטות אותו אום (שמום)?
    כן, הבריטים הם לא טלית שכולה תכלת ורחוק מזה. אלא שהנושא שלנו היה, למיטב הבנתי המוגבלת, מידת המוסר שניתן לצפות לה (או לא) גם במהלכן של פעולות בלתי מוסריות בעליל. כתבתי שאין צבא מוסרי, וזה כולל את צבא הוד מלכותה. אבל גם את צה"ל.
    ולכל מי שטוען שצה"ל הוא צבא מוסרי בהיותו "צבא העם" – אני יכולה לספק לכם כמה דוגמאות היסטוריות ל"צבאות עם" אחרים, ממש ממש לא מוסריים.

  • עדה  On אוגוסט 28, 2004 at 7:29 pm

    הלינק ששהשארתי הוא למאמר מקיף של TREVOR ASSERSON ו LEE KERN. הוא חלק מקבוצה של מאמרים המפורסמים באתר http://www.bbcwatch.com/

    במאמר בהחלט מצויין שגם מה שנעשה בשטחים וגם מה שנעשה בעירק מנוגדים להחלטות האו"ם, אבל יחס התקשורת ו(דעת הקהל הבריטית) סלקטיבי וצבוע. מה שמדהים הוא שבמדינה כמו בריטניה דעת הקהל עדיין נישלטת על ידי גוף ממשלתי. המשקל של הביביסי בדעת הקהל הוא עצום.זה מפחיד אם מסתכלים על הקווים המנחים של מייסד הביביסי הלורד רייט, שהצהיר חד משמעית שתפקיד המוסד הוא "לחנך" את הציבור. גישה זאת מתאימה יותר למדינה טוטאליטרית מאשר לדמוקרטיה ומנוגדת לחלוטין לגישה האמריקאית הרואה בצופה צרכן.

  • פראזניק  On אוגוסט 29, 2004 at 12:38 am

    כמו שכבר אמרו כאן, איינשטיין אמנם היה פאציפיסט (מה שהתחזק אצלו בעקבות השימוש בפצצת האטום ביפאן. הוא התאמץ למען האטום *רק* משום היטלר, שהיה "הרוע המושלם". לא עבור יפאן, שגם אם התנהגה באכזריות, עדיין לא היתה "רוע מושלם" יותר מבריה"מ, למשל…). אבל יש לי התחושה, שאם היה קם היטלר חדש, איינשטיין היה שוב תומך במלחמה בו.

    אין רוע מושלם היום. לא הצבא הישראלי ולא הפלשתינים הם רוע מושלם.
    הפלסטינים אמנם רוצחים ללא חשבון, אבל גם הישראלים אינם גדולי הצדיקים. "מוסרי"? זה דבר מאוד יחסי, כבר אמרו כאן.

    ויש יותר מחייל אחד שמתעלל *סתם* בפלסטינים. במו עיני ראיתי את זה, ורק איום כמו "אני עכשיו מרים טלפון לכרמלה מנשה" עזר לזה שבמקום להתעלל בהם מול כולם, הכניסו אותם לניידת ואיימו עלי במעצר…

    (גילוי לא נאות: הכותב אינו ציוני ומעולם לא היה. הוא מעולם, כעקרון, לא שירת ולא ישרת בצה"ל, אבל הוא לא פאציפיסט, ולא חושב שהפלסטינאים-המסכנים סובלים על לא עוול בכפם. הכותב חושב שבמלחמה כולם סובלים, ובמלחמה, בכל צד מתגלה, אצל אנשים מסוימים, הרוע האפל. הוא גם חושב שתה נענע זה משקה טעים)

  • יעלי  On אוגוסט 29, 2004 at 4:48 pm

    נסו להעביר את ארועי השנים האחרונות במבחן הבדיעבד.לו ניתן היה להשיב את הזמן לאחור כמה מן העוולות והפשעים שביצענו היינו נמנעים מלעשותם ? להערכתי מרובם היינו נמנעים לו ידענו עד כמה אכזריים הם.מכמה מעשים אכזריים ופשעים נוראיים היו נמנעים הפלשתינים ? להערכתי הם היו שבים על מרבית מעשיהם ואולי גם מנסים להעצים את תוצאותיהם.

  • החתול של שרדינגר  On אוגוסט 29, 2004 at 10:41 pm

    לא, אני לא מתכוון לרדת לרמה של גידופים. ולא אני לא אוהב סרבנים ושונא צה"ל. שאלת חייו של החתול היא משל למורכבותין של שאלות מוסריות. אני חייל מילואים. אני לא חושב שצה"ל מוסרי במיוחד אבל זה דיון נרחב שחורג משאלת תפקודו בשטחים וגולש לעבר מיקומו הבעייתי בבמרקם האזרחי של ישראל.

    וכלבו של בוהר, קופו של פרמי, וסוסו של פלאנק . נו טוב אמרתי שלא ארד לרמה הזאת.

    אנא אל תשייכו אותי לקבוצות לא לי רק בגלל שהגנתי על הגינותו של דיון.

  • atzile  On אוגוסט 31, 2004 at 5:59 pm

    תמיד ויכוח התגובות הוא זה שמוציא מן הכלים, לאו דווקא המאמר הקצר והבלתי מוכח לעיל.
    אלא שהדיון האם הצבא הזה או ההוא יותר מוסרי מן השני, כמוהו כויכוח מגוחך על מי יפה יותר, או מה טעים יותר.
    וזו משום שצבא, מהיותו צבא הוא עוד סממן פאשיסטי.
    יאמרו כאלו "אבל אין ברירה" אני יכולה לטעון אחרת. ניחא.
    צבא, מלחמה, מדינה, איפה הר פירר ?
    אין לפוטוריזם הצדקה. אין לפאשיזם הצדקה. אז תקראו לזאת "פטריוטיות". חצי נחמה. למה לא לקרוא לילד בשמו ?
    אלא שכרגיל,
    החינוך הלאומני, הארץ ישראלי שאנו זוכים לו, כמו כל תלמיד בכל מדינה אחרת שזוכה לו, גורם לנו להאמין שאנחנו הלכה מעשה "לא כמו כולם". אנחנו טובים למעשה. קצת יותר מכל השאר. לנו אין מניעים. לנו יש מדינה לשמור עליה.
    בדיוק צרות המוחין ההולמת את הפאשיסט ההממוצע.
    לך סטור על פני חבריך ואמור להם שחינכו אותם על כרי הסוציאליזם הפשיסטי הרוסי (ששש, אבל בשקט).

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: