חבצלת לביא רואה איש מת

בתאם לכל ציפיותיו ותחזיותיו מת אהרון (א-רון בפי חבריו) רינשטיין בגיל צעיר. זו לא הייתה המלנומה שממנה כל כך חשש ואף לא סרטן האשכים שבגללו, כך אמר לעצמו בכל ערב, מישש את אשכיו  בתדירות הולכת וגוברת ככל שהתקרב לגיל 40, אלא דווקא חנק, שנגרם כתוצאה מנשימת סוכריית מציצה להקלה על כאבי גרון לתוך קני הנשימה תוך נסיעה ברחוב צדדי ותלול בחיפה. חנק זה גרם לארון לאיבוד שליטה בסיטרואן 92 שלו וזו הדרדרה תוך פרפורו והתנגשה קלות בעץ הברוש הצעיר של משפחת שושן שנעקר מיד ממקומו. כרית האוויר נפתחה, טפחה בפניו של ארון וגרמה לסוכריית המציצה (פרופיליס טהור) לחדור עוד יותר פנימה. בנתיחת הגופה ניסה הפתולוג לשווא למצוא בדל כאב גרון בגרונו המת של אהרון רינשטיין, סימן אדום, פצעון או תחילתה של דלקת ומשלא מצא פנה למשטרה. כך מצאה עצמה חבצלת לביא, מיד אחרי שקיבלה את דרגותיה בבית הספר לשוטרים מתבוננת לראשונה באיש מת.

 

[נו, אז מה יקרה אחר כך לדעתכם?]

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • ד"ר בוציפלוס  On אפריל 11, 2005 at 11:14 pm

    …ובכן, חבצלת לא תיארה לעצמה כי תחזה בגוויה מוטלת בחדר המדרגות שבבניין מגוריה. בצאתה מדירתה שבקומה השנייה, נדמה לה,לחבצלת שהיא רואה ערימת אשפה עצומה. משהתבהר המראה, הבחינה בגבר צעיר מצועף בתנוחה עוברית. לפתע קם הגבר,התנער,החווה קידה לפרח השוטרות ופנה לרדת במדרגות. חבצלת ירדה בעקבותיו עד לשטיחון שלפני המדרגה הראשונה שבגרם המדרגות הראשון,למול שביל הגישה לבניין.היא לא ראתה את הגבר הצעיר, אך הבחינה, מרחוק, בזקנה מחטטת במכולת פסולת ירוקה בצידו השני של הרחוב.

  • ה.מ.מ  On אפריל 12, 2005 at 9:51 am

    שזה היה מוות טבעי (כשאתה נחנק, טבעי שאתה מת).

  • ענבל  On אפריל 12, 2005 at 10:25 am

    מי אמר שכאב לו הגרון?
    מי נתן לו את הסוכריות?
    למי הפריע סרטן האשכים שלו?

    לחבצלת יש הרבה עבודה.

  • חיימיקו  On אפריל 12, 2005 at 1:51 pm

    אתמול היה לך קרדיט ב- YNET

    על כתבת סקס

    אחרי כמה שעות הוא שונה לשלומית בראון

    איפה האמת?

  • Rogatka  On אפריל 12, 2005 at 10:47 pm

    חבצלת, שחושלה בידי החיים בשלהי המאה העשרים ועל סף המאה העשרים ואחת, כולה פלדה יצוקה, בעלת עיניים רכות וגוף ריחני כשל חבצלת, בעלת אופי נחוש וחוש צדק של לביא, הסיטה את מבטה הצידה והקיאה.
    בכל זאת, אמרה לעצמה. איש מת.
    חבצלת לא התרגשה מזיקפת המת, ששיוותה לסדין שכיסה את פלג גופו התחתון מראה של אוהל טיפי אינדיאני. היא למדה ושיננה בקורס, שזהו חלק מהצפידה. אי שם במרומים, או אולי במחשכי תהום וגהינום, זעה רוחו של המנוח בחוסר נוחות: כל כך הרבה מישש לעצמו את אשכיו ודווקא כעת, כשיצאה לו כל הרוח ממפרשיו, הוא זוכה לזיקפת על?.. אלוהים נותן אשכים למי שאין ידיים.
    "בואו נראה", פתחה חבצלת פנקס ושירבטה, כחניך תורן שקדן: "מוות. אשכים. חנק. מציצה. גרון. לחדור. דלקת".
    "וואו!", אמרה לעצמה וקולה הדהד בחדר הכמעט ריק, שרק זיקפתו של המת מילאה מעט, "יש פה את כל האלמנטים הדרושים לכתיבת סיפור קצר ופמיניסטי רדיקלי! הגבר מצץ, נחנק ומת, רצוי גם מסרטן, בלי יכולת למזמז את עצמו כפי שעשה בחייו!". אך לא עלמה לוחמנית כחבצלת תתן למחשבות טפלות על כתיבה להסיח את דעתה מן העיקר: את המוות הזה היא תפענח עד הסוף.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: