הבוידם של אנה פרנק או: איך הפסקתי לזרוק לחם

זה כאילו לא היה בכלל שיקול אצלי. כלומר… כשקניתי את הבית שלי לא אמרתי לאף אחד שזה היה שיקול. אבל זה היה. אני קניתי את הבית שלי, משום שיש בו בוידם. בוידם גדול. בוידם גדול מספיק כדי להכיל לפחות 3 אנשים בוגרים. כלומר, בתנאים שואתיים לפחות 3 אנשים בוגרים ועוד 2 אנשים פחות בוגרים. זה בוידם שיכול להיסגר. זה בוידם שקל לטפס אליו. זה בוידם שיכול להכיל כמות גדולה של אוכל, זה בוידם שאפשר לשכב בו בנוחות. הבעיה היחידה שלו היא שזה בוידם שרואים. כלומר, כל נאצי זוטר בן שבע-עשרה יכול להבחין בבוידם הזה, אם הוא לא ממש ממש עיוור ולחסל את השוכבים בו בצרור יריות. העניין הוא שלא מצאתי בתל-אביב אף בית עם בוידם חבוי. ולא מצאתי דירת 3 חדרים עם עליית גג נעלמת, ולא מצאתי מדרגות לוליניות המובילות לדלת נסתרת בארון ספרים, הכל היה נורא גלוי ובבתים החדשים הרגיעו אותי כשחיפשתי מתחת לשטיח ש"את לא צריכה לדאוג, יש פה ממ"ד". העניין הוא שאני לא פוחדת מהסורים על הגדרות. אני – פוחדת מהנאצים. וזה נעשה גרוע משנה לשנה.

 

השנה מצאתי את עצמי עומדת במקהלה בה אני שרה, דוחפת עוגיה אחרונה ליד של מישהי ואומרת לה "לא זורקים לחם" ואלוהים אדירים, התכוונתי לזה.

אני לא רוצה לדבר בכלל על מה קורה לי כשאני קוראת ספרות שואה במקביל לביקורים אצל האחיינים שלי. לאמיתו של דבר אני מסוגלת למצוא את עצמי עושה חישובים מאיזה מקום הכי טוב לנו לברוח.

אני לא עומדת בתורים לאכול. לעולם לא תמצאו אותי ב"יום האוכל" התל-אביבי או איך שלא קוראים לו, נדחפת לקראת דוכן עם צלחת פלסטיק ביד כשכל עם-ישראל נדחס ונדחס.

אני אמנם לא מבינה מילה – אבל יש בי חיבה ליידיש

וכשהייתי ילדה הרגשתי שאנה פרנק היא קצת אחות שלי.

 

ובגלל זה אני אוהבת את הבוידם.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • דון גולני  On מאי 12, 2005 at 4:27 pm

    בוידם עדיף לטהר עם רימון יד ולא בצרור, כל ילד יודע את זה.

  • שירה  On מאי 12, 2005 at 7:49 pm

    מדהים לראות על כמה אנשים היא השפיעה, אנה. גם אני מתכננת מדי פעם את המסתור שלי בארון הגדול בסלון.

  • השלישי  On מאי 20, 2005 at 1:23 pm

    יצא לך פעם להיות נוכחת בשדה התעופה בזמן פינוי קהל בגלל חפץ חשוד? ראית פעם ערימה של מזודות ותיקים של יהודים נטושים ללא דורש? ישר מהפלטפורמה.

  • פיני  On מאי 26, 2005 at 6:58 am

    שלומית – מציע לך להגיע ביום השואה הבא לעמך http://www.amcha.org/
    מתקיים שם רב שיח מעניין (בדרך כלל) בין דור שני ודור שלישי.אני ממליץ. אם תרצי עוד פרטים כתבי למייל שלי.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: