מה הבעיה של אתר נשיא המדינה? או שימוש בשפה גבוהה באתרי אינטרנט

בית הספר, הלימודים האקדמיים וכן עולם העבודה הרגילו אותנו ששפה גבוהה היא שפה נכונה, שפה "טובה". ושזו זו הדרך להוכיח לגב' שמרלינג ובעלה שאנחנו, הכותבים, חכמים – אינטליגנטים ויודעים על מה אנחנו מדברים.

 

הרבה פעמים זה יוצא ככה

"הנשיא עומד בראש המדינה והינו אישיות א-פוליטית, המייצגת את כל חלקי העם. סמכויות הנשיא במסגרת החוק תכליתן להבליט היותו מעל לכל מחלוקת פוליטית. ואכן המינויים עליו חותם הנשיא נועדו להבליט את אי-תלותם של המתמנים במערכת הפוליטית".

 

"הנשיא עומד בראש המדינה והינו אישיות א-פוליטית…" למה? לכתוב ככה? למה?!

 

כתיבת כותרות נכונות לאינטרנט
אלה הכותרות שאנו רגילים לקרוא:

"חיפה נתברכה בחופי ים אשר הינם המפותחים והמהנים ביותר באגן המזרחי של הים התיכון"

"מחקר חדש מצביע על היותו של טיפול זה בלתי יעיל"

"נופי ישראל על גבי אופניים"

 

ואלה בדיוק אותן כותרות, בשפה אינטרנטית נכונה

"לחיפה חופי ים מצוינים, מן המפותחים באגן הים התיכון"

"מחקר חדש מוכיח: הטיפול ב-XXX זה אינו יעיל"

"טיולי אופניים ברחבי ישראל ונופיה"

 

כתיבת טקסטים נכונים לאינטרנט

השימוש בשפה לא מותאמת אינטרנט מגיע כמובן גם לטקסטים עצמם. כך נראית פיסקה אינטרנטית ממוצעת: פה פשוט לקחו את לשון החוק והדביקו אותו באתר כאילו היה טקסט מעביר מידע, רגיל.

 

"אישה הרה הבאה במגע בסביבת עבודתה עם חומרים מסוכנים, תודיע למעבידה על היותה בהיריון תוך עשרה ימים מהיום שבו נודע לה על הריונה. ומעבידה מחויב למצוא לה עבודה חלופית. החל מהחודש החמישי ואילך להריונה של העובדת, אין להעסיקה שעות נוספות ובשבתות. הוא הדין לגבי עבודת לילה, וזאת אם הודיעה למעבידה בכתב כי אין היא מעוניינת לעבוד עבודת לילה".

 את המידע המופיע למעלה יש לכתוב אינטרנט בצורה הזו:

עבודת אישה הרה בסביבת חומרים מסוכנים: אישה הרה העובדת בסביבה שיש בה חומרים מסוכנים, צריכה להודיע למעבידים שלה על כך שהיא בהיריון תוך עשרה ימים מהיום בו נודע לה על ההיריון והמעבידים מחויבים למצוא לה עבודה חלופית שלא בסביבת חומרים מסוכנים.
שעות נוספות ועבודת לילה של אישה הרה: החל מהחודש החמישי להיריון העובדת:

  • אסור לעובדת לעבוד שעות נוספות
  • אסור למעביד להעסיק את העובדת בשבתות
  • עובדת יכולה שלא לעבוד בעבודת לילה וכדי לממש זכות זו על העובדת להודיעה בכתב למעבידים שהיא לא רוצה לעבוד עבודת לילה. 

באינטרנט, כתיבה בשפה גבוהה, היא טעות. מחקרים רבים מראים שגולשים לא קוראים ברשת, הם מרפרפים. הרבה יותר קשה לרפרף על טקסט הכתוב בשפה גבוהה, מאשר על טקסט הכתוב בשפה פשוטה המותאמת לאינטרנט.

 

המטרה שלכם ככותבים באתרי אינטרנט, היא לגרום לגולשים שלכם לחשוב כמה שפחות, לא לגרום להם להתאמץ כדי להבין את מה שכתבתם, אלא בדיוק להפך: לתת להם תוכן נגיש, קריא שניתן לרפרף עליו באופן מהיר ולמצוא את המסקנות והעובדות שבו במהירות.

 

את כל המטרות האלה תוכלו להשיג רק באמצעות מעבר משפה גבוהה לשפה פשוטה, עניינית ותכליתית. כזו הנמנעת מתחכום ומשימוש במילים בלתי מדוברות.

 

עשרה כללים לשפה נכונה באתרי אינטרנט

  1. הימנעו משימוש בשפה גבוהה. אל תחשבו לרגע ששימוש בשפה גבוהה הופך אתכם לחכמים יותר, או גורם לגולשים לחשוב שאתם מבינים על מה אתם מדברים. מחקרים מראים שגולשים רוצים שידברו אליהם בגובה העיניים, הם מחפשים תוכן ברור ולא תוכן מתוחכם, שלא לומר, מתחכם.
  2. כתבו באופן ישיר אל הקוראים שלכם: במקום לכתוב "אתר זה הינו אתר בנקאי שמטרתו לאפשר לגולשים לבצע פעולות בנקאיות ביעילות" כתבו "הגעתם לאתר של בנק 'חבצלת', כאן תוכלו לבצע פעולות בנקאיות ביעילות".
  3. הימנעו משימוש בראשי תיבות, כתבו את כל המילים שראשי התיבות מכילים, אלא אם מדובר בראשי תיבות שהפכו למילים ברורות ביותר ומשתמשים בהם בשפת יומיום, כדוגמת: צה"ל, מפכ"ל או דו"ח. אבל מה זה שמ"פ יודעים רק מילואימניקים (שירות מילואים פעיל) ומה זה מק"מ כולנו אמורים לדעת, אבל מי זוכר שזה מלווה קצר מועד…?
  4. הימנעו משימוש בסלנג מותאם מקום או גיל. ירושלמים יודעים ש"אש-תנור" זו לאפה, סביר להניח שעולים חדשים, יודעים את זה פחות. כדאי להשתמש במילה המוכרת ולא במילה המקומית. בקיבוצים מסוימים קוראים לסוכירה על מקל "לקיקון", זה נחמד, אבל זה לא רלוונטי לכתיבה נכונה באינטרנט. השתמשו במילה המוכרת.
    כך גם השימוש במילה "אחי" או "אח-שלי" המתאים לקבוצת גיל מסוימת, לא עובר טוב ברשת. כתבו עברית שאותה יבינו כולם.
  5. הימנעו משימוש בביטויים המצריכים אינטונציה לשם הבנתם. "הכנס באפריל היה פשוט חבל על הזמן!". האם מדובר כנס טוב? כנס רע? כנס נפלא? או כנס נורא? מעבר לכך שמשפט מסוג זה כתוב בשפה נמוכה וקצת זולה, הוא לא מתאים לאינטרנט, כיון שאי אפשר להבין 'למה התכוון המשורר'.
  6. בתום כתיבת המאמר ולפני שאתם מפרסמים אותו באתר שלכם, שכתבו אותו לשפה פשוטה וישירה.
  7. הימנעו משימוש במילים: הנו, אשר, היותו, כלשהו או  מסוים, וכו', ושות'
    במקום "אתר זה הינו" כתבו "אתר זה הוא"
    במקום "ציבור אשר מקבל עליו דין" כתבו "ציבור המקבל עליו דין"
    במקום "בשל היותה מרכז תרבותי" כתבו "כיון שהיא מרכז תרבותי"
    אם כתבתם "דבר כשלהו" או "דבר מסוים", זאת אומרת שכתבתם משהו כל כך מופשט ונתתם דוגמא כל כך לא מדויקת, עד שרוב הסיכויים הם שאפשר לכתוב את אותו המשפט בדיוק, באופן הרבה יותר ברור. עשו זאת.
  8. במידה ואינכם עורכי טקסט מקצועיים, השתמשו בכמה שפחות מילים המצביעות על שייכות: לא ביתה, אלא: הבית שלה. לא ילדה, אלא: הילד שלה. זה יסייע לכם לפשט את השפה.
  9. אל תעתיקו ותפרסמו באתר שלכם מונחים מקצועיים, חוקים, חוזים או מסמכים משפטיים ומקצועיים ממקומות אחרים ברשת, בלי לשכתב אותם קודם ולהפוך את התוכן שלהם לפשוט יותר. במידה ואתם מחויבים לנוסח המשפטי, צרו תקציר ובו פרשנות לנוסח המשפטי המסורבל.
  10. כתבו עברית וכתבו עברית תקנית: העדיפו מגדר על ג'נדר ובלגן על אנדרלמוסיה. אך העדיפו את המילה טלפון על פני שח-רחוק או את המילה מסך על-פני המילה אקרן. כתבו עברית נורמלית וסבירה. ונסו לכתוב עברית תקנית ולא לטעות בשימוש בספרות (שני אתרים, שלוש מקלדות, ארבעה טקסטים) ובזכר ונקבה (אתר אחד, מקלדת אחת, טקסט אחד).

 

גרסה ראשונה של מאמר זה הופיעה בניוזלטר של Addwise שהפך להיות הניוזלטר של Netwise

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אביבה  On דצמבר 10, 2006 at 12:23 pm

    זו לא רק שפה גבוהה – זו גם השפעה חזקה של האנגלית. המילה "הינו" היא תרגום של be . "היותו" – being, ניסיון להפוך משפט עברי (מבוסס פועל) למשפט אנגלי (מבוסס שם עצם וסביל).

    כמה בלתי נמנע, ככה צורם.

  • שלומית הברון  On דצמבר 10, 2006 at 12:28 pm

    "אתר זה הוא", זה הניסוח המתאים בעברית.
    ולגבי ההשפעה של האנגלית… זה כבר למאמר אחר לגמרי נתת לי רעיון.

  • רוני ה.  On דצמבר 10, 2006 at 1:35 pm

    שפה גבוהה היא לא בהכרח בלתי קריאה – לרוב להיפך. הבעיה היא בשפה המשפטית שמסיבות שונות היא מסובכת יותר מכפי שהיא צריכה להיות.

    לגבי התיקונים שלך – לדעתי עדיף בכל זאת:
    למעבידים שלה = למעבידיה
    על כך שהיא בהיריון = על הריונה
    וכן:
    החל מהחודש החמישי להיריון: (המילה עובדת מיותרת)

    בכל אופן, נהניתי לקרוא – אכן דברים נכוחים.

  • עזי  On דצמבר 10, 2006 at 2:25 pm

    תודה, שלומית!

    זהו פוסט נכון וחשוב, והלוואי והייתי יודע לאמץ את הכללים האלו ולהשתמש בהם ללא מאמץ מיוחד… אבל המודעות וההשתדלות גם הם משהו, והנחיות כאלו בהחלט עוזרות לעירנות!

  • אביבה  On דצמבר 11, 2006 at 9:43 am

    ניתן להימנע באופן אישי מאנגרית, אבל כתהליך שקורה לשפה העברית היא בלתי נמנעת.

  • עומרון  On דצמבר 11, 2006 at 10:31 am

    במסגרת העליהום הכללי על העברית, ניתן בהחלט למנוע את גם את השימוש בשפה גבוהה. שפה גבוהה אינה שפה מורכבת, אלא שפה מדויקת. הדוגמאות שהבאת אינן קשורות לשפה גבוהה, אלא לניסוחים שמקורם בשפות זרות (לא בהכרח אנגלית, אביבה). העברית שפה פעילה, לפחות העברית התנ"כית (את הקיצור תנ"כ כולם מכירים אני מקווה). ניסוחים מסורבלים יובאו לישראל על ידי אקדמאים בעיקר, יוצאי גרמניה לדוגמא (שם כל משפט הוא חמש שורות) ומדינות אחרות.

    שפה גבוהה היא שפה שמקיימת מגוון של מלים ומאפשרת לכותב מגוון רב של צירופים המאפשרים לו לבטא בצורה המדויקת ביותר את מחשבותיו. שפה פשוטה היא שפה רזה. רזה במלים ורזה במחשבות.

    אגב, בשתיים מתוך שלוש הכותרות ששינית, שינית גם את המשמעות.
    מחקר מצביע ומחקר מוכיח הם שני דברים שונים מהותית. בשפה פשוטה אין הבדל ביניהם, אולי, אך במציאות יש.
    נופי ישראל על גבי אופניים וטיולים על אופניים בישראל פונים לשני קהלים שונים. באחד הנושא הוא הנוף ועשויים להזדקק למאמר זה גם מטיילים ברכב או ברגל ובאחר הנושא המרכזי הוא טיולי האופניים, גם אם הנופים אינם מעניינים (לדוגמא, נסיעת בוקר בנתיבי איילון).

    למרות מאפייני הקריאה באינטרנט, אל תוותרי על מורכבות השפה.

  • שרית  On דצמבר 11, 2006 at 3:28 pm

    🙂
    שמחה שמצאתי.

  • ירון  On דצמבר 11, 2006 at 7:36 pm

    ההמלצות שלך בסך הכל נראות כנסיון להדגיש את החשיבות לכתוב באופן ישיר וברור. וזה נכון להרבה מאוד נושאים ותחומים, לא בהכרח משהו ספציפי לאתרי אינטרנט.

    באתרי אינטרנט, כמו במקומות אחרים, ההקשר עדיין חשוב. לפשט טקסט עם משמעות משפטית לשפה פשוטה אכן עושה אותו הרבה יותר קריא, אבל יכול לגרום הרבה מאוד בעיות מכיוון שהתוקף הוא לטקטס המשפטי ולא הפשוט. זה משהו שאפשר לעשות רק אם את כותבת על טקסט שהוא שלך (למשל מדיניות של חברה באתר של אותה חברה) ובאישור עורך דין. במקרים אחרים צריך להוסיף כל כך הרבה הבהרות "אני לא עורך דין" שקוראים ממילא לא יסתמכו, ובצדק, על הטקסט הפשוט.

    ועומרון צודק לחלוטין בשתי הדוגמאות שלו.
    יש הרבה מקרים בהם אני רואה שימוש ב"מחקר מוכיח", וברובם המאוד מכריע המחקר לא עושה שום דבר כזה.

    צריך מאוד להזהר אם משנים משפט. לדוגמא לים התיכון יש שני אגנים, מזרחי ומערבי. המשפט המקורי לא אומר שנמל חיפה הוא מהמופתחים בים התיכון בכלל, אבל שלך כן. במקרה התאורטי בו נמל חיפה היה נחשל ביותר לעומת הנמלים באגן המערבי, אבל המתקדם מאלו באגן המזרחי, המשפט המקורי נכון ושלך מטעה. כך שזו הפשטה שטובה אם מישהו יכול לבדוק את העובדות, אבל גרועה אם מציגים אותה כרק שינוי ניסוח. לגבי חיפה אנחנו יכולים להניח שזה נכון, אבל מה עם אותו משפט בדיוק שמדבר על ים ונמל פחות מוכרים לכותב, או לקוראים?
    שלא לדבר על זה ש"מפותחים" ו"מהנים" הם מונחים עם משמעות מאוד ברורה, אבל "מצויינים" יכול להתפרש בשלל דרכים שונות.

  • יניב  On דצמבר 12, 2006 at 10:08 pm

    הגהה.
    קראו את מה שאתם כותבים לפני שאתם מפרסמים.

    למשל בפוסט הזה מופיעות המילים "דבר כשלהו" במקום "דבר כלשהו".
    אם אתם לא מוודאים שמה שכתבתם נקי משגיאות כתיב מביכות שכאלה, אין טעם בכלל בכל עשרת הכללים שהוזכרו.

  • שלומית הברון  On דצמבר 13, 2006 at 11:57 am

    וכן, הגהה זה אכן חשוב.🙂

  • ירון  On דצמבר 13, 2006 at 6:34 pm

    אני סקרן לדעת למה לא תיקנת את שגיאת ההדפסה הזו.
    אחד היתרונות הברורים של טקסט באתר אינטרנט הוא היכולת לתקן. עדיף בהוספת הערה שהיה תיקון, אבל בכל זאת לתקן.
    מכיוון שמדובר בחלק מ"סידרה" על כתיבה באינטרנט, רציתי לדעת אם יש סיבה מיוחדת שהחלטת דווקא לא לשנות את הטקסט המקורי אפילו שמדובר בשגיאת הדפסה ולא בשינוי תוכן?

  • שלומית הברון  On דצמבר 13, 2006 at 10:20 pm

    יש לי איזה באג במערכת ולעיתים תיקון קטן מצריך 15 דקות של ריפרושים אינטנסיביים. הייתי בעבודה, לא היה לי זמן. הטעות עוד תתוקן🙂

  • דניאל-עודד קדם  On ינואר 6, 2007 at 2:01 am

    נסיון עלוב ופתטי, להפוך את העברית (שפה שמית) לתואמת אינגלסקי (שפה הודו-אירופאית), תוך עיוות התחביר בצורה מחרידה ממש – וגרוע מכל: היעדר מוחלט של סימני-פיסוק.

    הנוסח באתר האינטרנט הרשמי ההוא, מזכיר את הדוגמא "אישה נעלה נעלה נעלה נעלה את הדלת לפני בעלה" (נו, ואם הבעל, הוא משה קצב – זה גם הגיוני…). כלומר – אשכרה מצב של אין צב, מבחינת העברית… ומה זה ה"הינו"? פשוט, נסיון להתאים, את השימוש ההודו-אירופאי בשרש "להיות" בתור אוגד (is באנגלית, ist בגרמנית, jest בפולנית וכו'), לשפה, בה דבר מעין-זה לא היה ולא נברא.

    לא שפה גבוהה ולא בטטה.

    כעת, אישית, אני בהחלט בעד שימוש סביר ב"שפה גבוהה" – ובלבד שכאמור, הכותב יודע *מהי*… זה פשוט מומלץ, לדעת מה אתה עושה, בעצם. אפילו אם כותבים חצי מתוך שינה (כמוני כעת).

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: