10 טיפים למעסיקים שעורכים ראיונות עבודה למועמדים

  1. ריאיון עבודה הוא כלי מיון בלתי אמין לחלוטין. זה כמו בליינד דייט. כמה פעמים יצאתם לבליינד דייט וחשבתם שהנה באה אהבת חייכם רק כדי לגלות שמדובר בפיאסקו מוחלט? גבו כל ריאיון עבודה במבחן טוב ואמין שניתן לבדוק באמצעים  אובייקטיבים.

  2. תמיד קל לקחת לעבודה מישהו שנראה בדיוק כמותכם, שלמד משהו זהה לשלכם, באותו מוסד לימודי או שגדל אתכם באותה עיר, אבל זה לא מה שהעבודה צריכה וזה בדרך כלל גורם לכך שתפספסו מגוון של תכונות ויכולות שאין לכם ולחברים שלכם מהתנועה. זכרו שבבסיס רובנו גזענים, הומופובים, שוביניסטים ומרובעים ולכו נגד זה בראיונות עבודה.

  3. זה לא מעניין את המועמדים שהם הריאיון השביעי שלכם באותו יום. ראיון עבודה שנמשך פחות מחצי שעה הוא ביזיון, עלבון למרואיינים שהגיעו דרך ארוכה לפגוש אתכם ולא מאפשר לכם לדעת כלום באמת.
  4. תנו למרואיינים כבוד. זה כולל כוס מים, זמן התארגנות לפני הראיון, סקירה על החברה, על המשרה, על אפשרויות קידום, וכיוצא בזה.

  5. מה הם עשו בצבא, זה הדבר הכי פחות רלוונטי לעבודה הנוכחית. מאז הם טיילו בהודו, למדו בשתי אוניברסיטאות, עברו שלושה מקומות עבודה ולמדו ארבעה חמישה דברים יותר משמעותיים מהפעלת טנק. אם אתם שואלים אישה אם היא מתכננת להביא ילדים לעולם, ועל פי זה מחליטים אם לקבל אותה לעבודה, אתם גם חארות, גם מטומטמים וגם לא מבינים שלשמחתנו, חלק (רוב?) האבות של ימינו רוצים להיות בבית, לגדל ילדים ונשארים עם ילד עם דלקת אוזניים בבית.

  6. ברוב הפעמים אחרי שהמרואיינים גומרים משפט, אם פשוט תחייכו, או תהנהנו בעניין, הם ימשיכו לספר לכם עוד דברים שהם לא תכננו לספר.

  7. אל תביאו עובדים רציניים לריאיון עבודה אם אתם יודעים שציפיות השכר שלהם לא תואמות את המשכורת שאתם יכולים לשלם. זה מעליב. בכלל, אני משתדלת לשאול את המרואיינים מהציפיות השכר שלהם כבר בטלפון ולמנוע הגעה של אנשים שהם לגמרי מחוץ לטווח שלנו.

  8. אם אתם משלמים לה פחות מלו (גם אם היא ביקשה פחות), למרות שאתם יכולים לשלם לה יותר, אתם מנציחים את הפער בשכר, על עבודה זהה,  בין גברים לנשים.

  9.  אל תשאלו שאלות בנאליות ומטופשות (מני שלוש תכונות טובות שלך ושלוש תכונות פחות טובות שלך), אלא אם אתם פסיכולוגים תעסוקתיים שגם יודעים להבין את התשובה…
    אל תשאלו שאלות מכוונות "אתה אוהב לעבוד קשה?" "את תמיד גומרת פרויקטים שנותנים לך?" "לא היו לך הרבה בעיות במקומות עבודה, נכון?"

  10. אתם חארות אמיתיים אם אתם לא מודיעים למרואיינים שלכם מה קורה עם המשרה, גם אם הם לא התקבלו.

 

מודעות פרסומת
פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • רואה שחורות  ביום אוגוסט 15, 2007 בשעה 1:03 am

    יש כל מיני דברים שאפשר להגיד על הרשימה הזו, אבל סעיף 1 קצת מוזר. אם היה מבחן טוב ואמין, כולם היו משתמשים בו, לא? רוב המקומות משתמשים במבחנים אידיוטיים וחושבים שהם אמינים: מבחן תכנות בעל-פה, לדוגמה, או ניתוח גרפולוגי, או אחד ממכוני המיון האלה שמחרטטים בלי שום בסיס מדעי.
    כל המבחנים האלה הם בבחינת כסת"ח בלבד. בסוף היום נשארים עם האמצעי האמין היחידי שיש: ראיון עבודה.

  • שמיל  ביום אוגוסט 15, 2007 בשעה 2:56 am

    עשו לי את סעיף 10 וגם 9 וגם 5
    ואת 4 לא עשו לי בכלל וכל זה בראיון אחד…

  • רון סי  ביום אוגוסט 15, 2007 בשעה 6:44 am

    ויש בכוונתו לצאת לחופשה ארוכה (שלושה חודשים, נניח) בתוך שנה או פחות, צריך ליידע את המעסיק על כך, או שהוא רשאי להסתיר מידע זה, ולתת למעסיק לסבול מנזקי היעדרותו הארוכה?

  • רינה  ביום אוגוסט 15, 2007 בשעה 7:00 am

    גם אם לא תיידע את מעסיקך מראש על הכוונה לצאת לשלושה חודשי חופשה – אף מעסיק איננו מחוייב לאשר לך אותה או לקבל אותך בחזרה (במסגרת 11 חודשי עבודה ראשונים).
    מן הראוי, ולמען ההגינות, לידע המעסיק בנתון זה מראש.

  • שלומית הברון  ביום אוגוסט 15, 2007 בשעה 7:06 am

    כל מעסיק, (הרי אנו מדברים על עבודות שונות) יכול לבחור לעצמו מבחן שיש בו היגיון. אני מדבת על מבחן מקצועי. לי יש בשני התחומים שאני מנהלת מבחנים. מבחנים מקצועיים. אחד בעריכת תוכן, הכולל 5 סעיפים שונים ונותן לי יכולת להסתכל על יכולות המועמדים והשני ב-QA, שמכיל גם הוא 5 סעיפים שונים ומאפשר להכיר את היכולות של המתמודד. זה גם מאפשר השוואה בין האנשים. ניתוח גרפולוגי זה ממש לא מה שהתכוונתי.
    אני לא מסכימה שמדובר בכסת"ח. המבחנים שלי מעידים על יכולת שתואמת לתפקיד. מי שמצליח במבחן יצליח גם בעבודה. מצד שני, מי שמצב חן בעיני בריאיון עבודה לא תמיד יהפוך למישהו חביב עליי בחיים.

  • משה  ביום אוגוסט 15, 2007 בשעה 7:06 am

    על פי החוק, אישה צריכה להודיע במהלך ראיון על הריונה החל מחודש חמישי.עד אז, גם אם היא מתכוונת להיכנס להריון, וגם אם אכן תיכנס להריון מייד עם הגעתה, יש לה לפחות תשעה חודשי עבודה עמוסים.

    וכדי להחזיר בהתחכמות על התחכמות, אם המעסיק יעסיק טייס או יוצא סיירת מובחרת (ואלה נחשבים מועמדים אטרקטיבים ברוב מקומות העבודה), הרי שרק במהלך השנתיים הראשונות להעסקתו,ימי המילואים שאותו אדם יצבור עולים על שלושה חודשים.

  • שלומית הברון  ביום אוגוסט 15, 2007 בשעה 7:07 am

    אם מדובר בחופשה של שבועיים, אתה יכול לא לספר. אם מדובר בשלושה ומעלה, לדעתי ההגינות מחייבת.

  • שלומית הברון  ביום אוגוסט 15, 2007 בשעה 7:08 am

    אם מדובר בחופשה של שבועיים, אתה יכול לא לספר. אם מדובר בשלושה ומעלה, לדעתי ההגינות מחייבת.

  • רון סי  ביום אוגוסט 15, 2007 בשעה 7:59 am

    אם מוסכם שההגינות מחייבת ליידע המעסיק על חופשה בת שלושה חודשים, ולאור העובדה שחופשת הלידה ארוכה אף יותר מזה, והעובדה שהמעסיק אינו יכול למנוע יציאה לחופשת לידה, וגם אינו יכול לפטר את העובדת במהלכה או בגללה, הרי ההגינות מחייבת את האשה להודיע למעסיק על כוונתה להכנס להריון. שלא לומר להודיע לו אם היא כבר בהריון.
    אני חושב שלאור זאת, לגיטימי שהמעסיק ישאל מרואיינת לגבי מצבה בענין הריון מתוכנן או קיים. זו שאלה קטנה, שהתשובה לה יכולה להיות "כן" או "לא", וזהו.
    בהתאם לתשובה, ובהתאם לכישורי המרואיינת, יכול להיות שהמעסיק יהיה מוכן לקבל אותה לעבודה למרות שלושת חודשי החופשה העתידיים. יכול להיות שלא.

  • ימימה  ביום אוגוסט 15, 2007 בשעה 8:40 am

    השאלה הזו חצופה ומכוערת ודוחה בגלל סיבה נוספת מעבר לכל מה שאמרו לך פה. תאר לעצמך שמישהי מתכננת היריון בשנה הקרובה אבל היא מתקשה בכך וזה לוקח כמה שנים? אז בנוסף על כך שהיא לא מצליחה להיכנס להיריון היא גם תצטרך לסבול את זה שלא יקבלו אותה לשום עבודה ותתבשל במיץ של עצמה כל היום בבית? רק גבר יכול להציע לשאול שאלה כל כך מטופשת.

    החוק אומר שעובדת חייבת לדווח למעסיק על היריון, לא רגע אחד קודם. ויש לזה סיבות טובות מאוד.

  • שלומית הברון  ביום אוגוסט 15, 2007 בשעה 8:41 am

    ואני חושבת שזו תשובה פולמוסית. א, אני מסכימה שאם עובדת בהריון מן הראוי שתודיע על כך למעסיקה. ב. אם העולם היה מקום צודק וחכם, הריון לא היה מהווה שיקול ולא הייתה בעיה לנשים להגיד מה תוכניותיהן, העולם הוא לא מקום כזה ונשים מלכתחילה מופלות לרעה בקבלה לעבודה. ב, חופשה בחו"ל מסתכמת בחופשה בחו"ל ולא בעבודה נוספת של גידול ילדים ולכן מעסיקים מתייחסים אליה אחרת (לדעתי שוב, בטמטומם לחשוב שגידול ילדים זו עבודה של נשים).
    ג', אם היה מדובר בשאלה קטנה, זה היה נכון. זו לא שאלה קטנה, שו שאלה שבגללה נשים כן או לא מתקבלות לעבודה, ללא כל קשר לכישורים שלהן.
    ואני חוזרת – הבעיה של מעסיקים, לדעתי, היא לא חופשת הלידה. הבעיה של מעסיקים היא שהם חושבים שכל פעם שיהיה לילד חום, העובדת תישאר בבית. ולדעתי זו חשיבה מאוד מיושנת ובעייתית, שלא רואה את היתרונות שבהעסקת נשים.

  • איילת  ביום אוגוסט 15, 2007 בשעה 8:57 am

    אם המשרה פיקטיבית, השתדלו לא לפתח יותר מדי ציפיות אצל המרואיינים ובסופו של דבר הבהירו להם שסתם עשיתם ניסוי כלים על הגב שלהם, כי הם יותר זולים משפני מעבדה.

  • הצועד בנעליו  ביום אוגוסט 15, 2007 בשעה 9:34 am
  • הדס  ביום אוגוסט 15, 2007 בשעה 11:52 am

    עוד שתי עצות שהן כל כך בסיסיות, אבל לא יאמן כמה מעסיקים לא מיישמים. הראשונה- אל תתנו למועמד/ת לחכות המון המון זמן יושבים בחוץ ומתיבשים. קבעתם שעה-תעמדו בה. השניה – תקשיבו למועמדים! תקשיבו טוב. אל תחפשו מה שאתם רוצים לשמוע. בסופו של דבר הראיון הוא דו-צדדי, וזו כנראה העובדה שמעסיקים פשוט לא מבינים. לאנשים הבאמת טובים (בכל תפקיד, בכל מקום) יש עוד אפשרויות, והם בוחנים את המעסיק בדיוק כמו שהמעסיק בוחן אותם.

  • ג'וני  ביום אוגוסט 15, 2007 בשעה 1:57 pm

    4000? 5000? 8 ויותר?
    תלוי כמובן בעמדה אבל תני כמה אפשרויות בבקשה

  • שלומית הברון  ביום אוגוסט 15, 2007 בשעה 6:54 pm

    בנטוויז יש 220 עובדים. יש בהם מתכנתים צעירים ובכירים, מנהלי פרויקטים מתחילים ובכירים, אנשי UI, מעצבים גרפים, אנשי תוכן, מנהלי לקוחות, אנשי שיווק, מומחים בתחומים שונים, סמנכ"לים ועוד ועוד… יש שמתחילים במשכורת נמוכה ויש שמתחילים במשכורת גבוהה ולאמיתו של דבר, אני יודעת מה קורה רק בשני מקומות, בתוכן וב-QA, כי לכולנו יש חוזים אישיים 🙂
    אז מישהו מתחיל שרק יצא מהביצה, מרוויח פחות ומשהו עם ניסיון ויכולת מרוויח יותר.

  • ג'וני  ביום אוגוסט 16, 2007 בשעה 8:51 am

    למתחילים ולמתקדמים בהתאמה
    תודה

  • שלומית הברון  ביום אוגוסט 16, 2007 בשעה 9:17 am

    צר לי, אבל מדובר במידע חסוי 🙂 ותלוי משרה ותלוי עובד ותלוי ניסיון ותלוי ותלוי…

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: