ישי הצליח להגיע לשלושה קילו (כמעט…) והרופא שלו אישר לנו למול אותו. לא רציתי שהרגע הזה יגיע. לאמיתו של דבר, כשאמרו לנו בסקירת המערכות שיש לנו בן, (מה שהיה לי ברור כי אני רציתי בת והאלוהים שלי הוא מרפי וחוקיו), עברו במוחי שתי תמונות – ברית המילה והבקו"ם. זה הצטרף למילותיו של הרופא שהביט במוניטור ואמר: "הנה אנחנו רואים פה יש לו חמש אצבעות, הוא יוכל לירות ב-M-16". נשבעת שזה מה שהוא אמר.
ההכנה להולדת בן תצטרך לקבל פוסט אחר, בינתיים נותר לי לחכות לברית. לא היה לי ספק שנמול אותו, לא רק משום שאני לא רוצה לעשות אותו שונה בבולבול מילדים אחרים בגן, אלא גם ואולי בעיקר משום שאנחנו יהודים. אנחנו יהודים ויהודים הם נימולים. זהו.
הכנתי רשימה של רופאים מוהלים שנותנים זריקת אלחוש לפני הברית, שלחתי לבעלי, הודעתי לו שמכאן ואילך, אני מבקשת לא להיות מעורבת בשום פרט מפרטי הברית ושקעתי בהדחקה מוחלטת עד לרגע שבו נכנסנו לאוטו בדרך לבית של הסבא וסבתא הצעירים, כשעה לפני הנפת הגיליוטינה.
ההורים שלי מספרים שהברית הייתה יפה מאוד, שישי לא בכה כשחתכו לו ושהמוהל ברך יפה מאוד ובעברית שניתן היה להבין. אני הייתי בחצר מתחת לבניין, עם אחותי וחברה, זו הייתה באמת, פשוטו כמשמעו 'עזרת נשים'. לא הייתה לי כוונה לראות איך אני מוסרת את התינוק הקטן שלי וחותכת לו את הבולבול בלי שום סיבה רפואית אמיתית.
ברית זה ברברי. אין ספק בזה. צריך היה כבר מזמן לעבור למשהו סמלי אחר. לדקור את האצבע ולהניח טיפה של דם על הבולבול או משהו כזה. משהו סמלי שלא כולל קילוף של העור מהזין. והאקט הזה של ברית המילה מוכיח שוב שקשה, קשה להיות יהודי.
ברוך הבא ליהדות.
***
ללהקה של אחי N.O.D יש שיר ששמו "ברית מילה", מתוך הדיסק שלהם "החיים". כאן אפשר לשמוע.
וכאן זה למי שרוצה את המילים.
ברית מילה
חתיכת תינוק דפוק, מסכן, תפסיק להתבכיין,
זהו גזר פינו של מי שנולד בן,
בן תסתכל לי בעיניים ותהיה חזק,
אין מה לעשות, זה הכללים של המשחק,
אחרי תשעה ירחי לידה ושמונה ימי מילה,
הנה בא המוהל תגיד שלום לעורלה,
הם נותנים לך אלכוהול אתה מרגיש כל כך קול,
אבל לפני ששמת לב הלך חצי שטרונגול,
ילד מרמים אותך, אל תיתן להם לחתוך לך,
ברח כל עוד נפשך בך, זה הויקטור שלך, מה איתך?!
תתאפס על עצמך ואל תהיה תינוק,
תבלע את הדמעות ותשתוק.
תשקה אותו ביין, תחתוך לו את הזין.
ילד תסתכל העולם, זה לא מקום מושלם,
אברהם קצץ את הבולבול ועכשיו אתה גם,
גם אני חתכתי פעם, זו הייתה טעות חיי,
לא אשכח את כאביי, את ייסוריי, את מילותיי האחרונות –
למה לא נולדתי עם פות?!
איך אתה נותן לזה לקרות, אידיוט,
ההורים שלך נהנים, דודים באים בשביל לראות,
מסודרים בשולחנות ולא אכפת להם תקלוט,
ילדון תדע שאם תהיה טעות אתה עלול למות,
המון אורחים שמברכים ברוך הבא למציאות,
לחיים – לא חיים, לתרבות – לא תרבות,
אל תיתן להם לקחת בקלות ילד.
תשקה אותו ביין, תחתוך לו את הזין.
תגובות
שעברו לך בראש. בכל פעם שאמרו לי שזו בת אמרתי, ברוך השם אין ברית ואין צבא. וגם השלישית, אם תהיה, תהיה בת, כמובן.
(אגב, גם בעיני ישי זה שם מקסים.)
ברכות על הולדת הבן.
מדוע ברית זה ברברי? מדוע אין לך ספק בכך? לא טרחת להסביר.
אני חי במקום שבערך 2/3 מהאוכלוסיית הגברים לא עברה הסרת עורלה. בקליפורניה, שם גרתי קודם, המצב הפוך.
עלי לציין שמבחינה אסטטית איבר לא נימול הוא מחזה מבחיל, אבל על טעם ועל ריח.
השאלה היא האם עקירת שיני בינה או הוצאת פנדיצית גם אלו מעשים ברברים. נסי להתעלם מהברית כאקט דתי. מדובר באחד הניתוחים הבריאותים המנעתיים המוסכמים ביותר בעולם הרפואה.
אז נכון שיש עכשיו את הטרנד הזה ששוטף את העולם המערבי על המילה שהיא ברברית, ובעצם מה פתאום שאנחנו נקבע לילד וכו'. אבל מצד שני, אם ברית מילה היא כניסה ליהדות, למה שלא ניתן לילד להחליט אם הוא יהודי או לא שיהיה גדול יותר. בנתיים שיקבל חינוך רב-דתי. נשמע מופרע, לא?
אלה מעשים רפואיים שלא נעשים סתם כך באופן גורף ומניעתי.
התוספתן (אפנדיציט) שלי במקומו ויוצא רק אם ילקה בדלקת, שיני הבינה שלי במקומן וייעקרו רק אם תהיה לי איזו בעיה רפואית איתן שתציק לי. הדוגמאות שנתת שקולות למישהו שעובר מילה כי יש לו כבר איזו בעיה רפואית עם העורלה שלו.
כל הנושא של ניתוחים מניעתיים גורפים הוא מאוד שנוי במחלוקת, ורוב הניתוחים המניעתיים הגורפים יוצאים לבסוף מהאופנה בהיותם רדיקליים מדי, ורופאים חדלים להמליץ עליהם. כשהוריי היו ילדים גם עקרו שקדים כ"ניתוח מניעתי". כבר מזמן חדלו מכך.
א. כדאי להסביר לאחיך ולחברים שלו שגם להיוולד עם פות זה לא תמיד גן עדן ושםג שם יש לפעמים צרות.
ב. ברית מילה זה אכן ברורי. זו בדיוק הסיבה שבגללה לא מלתי את שני בני.
אני מתחילה לחשוב שלכולנו עוברת בדיוק (!) אותה המחשב בראש ברגע האולטראסאונד ההוא.
בדיוק. אותו. הדבר.
אני עדיין חושבת, שככלות הכל, החלק השני, שמגיע שמונה עשרה שנים אחר כך, הוא הנורא מבין השניים.
לכרות את העורלה ולהטיל מום פיזי בפין הוא מעשה לא יסלח ופוגע בתפקוד המיני. את, פמיניסטית המתנגדת למילת נשים, ופועלת לקידום של סקס בריא וטוב יותר מבינה את זה.
הורים רבים מבינים את זה, עומדים כנגד הלחץ החברתי ומשאירים את בנם שלם.
רופאים ומומחים לסקסולוגיה טוענים שאין פגיעה בתפקוד המיני.
מזל שאת מקצרת לנו
פחחחח
לפני כחצי שנה הייתי בברית של בן של חברה ובכוונה הלכתי לראות מקרוב את הקטסטרופה, כי הרגשתי שכמישהי שכנראה יהיו לה גם בנים בעתיד, יש לי אחריות לראות פעם אחת מה זה אומר בדיוק.
היה זוועה, אחסוך ממך את הפרטים, אבל גם אני, שזה לא על הפרק כרגע מבחינתי, יצאתי עם המסקנה של "אלחוש, אלחוש, אלחוש", כשיגיע הזמן.
אז אני מניחה שכשיגיע זמני להחליט אחליט כמוך, אבל חשוב לזכור, לגבי שני ההיבטים של בנים זכרים יהודים בישראל, שלא צריך לקחת כלום באופן אוטומטי ויש להורים בשלב הראשון ולילד בשלב השני גם יכולת לסרב. תמורת מחירים לא פשוטים, אבל האוטומטיות הזאת של ההקרבה מטריפה אותי, אני מודה.
ואם אני הייתי שומעת מרופא משפט כזה על עובר שאפילו עוד לא נולד הייתי קמה והולכת שלא על מנת לחזור. מקוה שלפחות ענית לו משהו, למרות שמסוגלת להבין גם אם ההלם הכניס אותך לאלם.
ומזל טוב, לפני ואחרי הכל…
לי.ג – מה שאתה כותב מתעלם מהמציאות. לא מדובר בבעיה רפואית מכל סוג שהוא, גברים יכולים לחיות עם עורלה בלי שום בעיה. מדובר בפצע שאנחנו גרמנו לו, בלי סיבות רפואיות אמיתיות, מעבר ליהדות שלנו ושלו. למה שאשווה את זה לניתוח אפנדציט מציל חיים?!
ועוד משהו – פין לא נימול הוא מבחיל?! נו באמת… ככה כל הגברים נולדים, זה כנראה לא ממש מבחיל, אלא עניין של הרגל. אתה רגיל לראות את כולם נימולים, אנשים אחרים רגילים לראות אותם לא נימולים ואני בטוחה שפין נימול נראה להם מוזר ואולי גם מבחיל.
מקוצר – את/ה צודקת. אני לגמרי מסכימה עם זה, אבל – כפי שכתבתי: אנחנו יהודים. יהודים הם נימולים. ושנית במדינת ישראל, לא רוצה לעשות את הילד שלי שונה בזין מילדים אחרים. אם היינו חיים במקום אחר, הייתי חושבת אחרת.
מילה זו מתנה בריאותית. כדאי לבדוק מדוע מלים כיום מאות אלפים באפריקה , פעולה שעושים לגברים בוגרים ולצעירים ללא קשר לדת ישראל וזאת בכדי לנסות למגר את מחלת האיידס.
הדת היהודית שלנו היא הדת החכמה בעולם!
כל בור ובורה שלא מלים את בניהם כיום נותנים להם במתנה את הזכות הגדולה להיות נדבקים במהירות קטסטרופלית באיידס, ולמי שנדמה שהאיידס חלף מהעולם כדאי לבדוק את הנתונים המתפרסמים במשרד הבריאות בישראל ובעולם.
תבדקי מה שאני אומרת, זה כדאי לפני שאת קובעת שמילה היא דבר מחריד. הסקס הפרוע והחופשי וההפקרות המינית הביאו את האיידס , הדרך היחידה והטובה ביותר למגר חלק מהתופעה היא באמצעות ברית מילה.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3333011,00.html
"הדרך היחידה והטובה ביותר למגר חלק מהתופעה"
למה לחשוב בקטן (היהי)? הדרך היחידה והטובה ביותר למגר את כל התופעה היא פשוט להסיר את כל הזין.
אני מציע שתחבור למולות (האהא) של איראן. יש לכם אותה גישה לפתרון בעיות.
ראשית צר לי לראות מהתגובות שיש מי ששמים מילת נשים ומילת גברים על אותה קטיגוריה. בעוד הראשונה היא לדיכוי נשי הגורם לאיבוד הנאה טוטאלי מקיום יחסיי מין, השני כאמור נעשה מסיבות אחרות לחלוטין, ואינו גורם לאובדן ההנאה ממין.
שלומית: ציינתי בתגובתי שמדובר בעניין של טעם ורייח. בעיניי זה מבחיל כי זה נראה כמו זין של כלב. אבל זו חוו"ד המופרעת משהו.שוב, למה המילה היא ברברית?.
אני קורא כן את התגובות ועדיין אף אחד לא הסביר מדוע זה ברברי. האם ניתן להסיק שניקוב עגילים זה ברברי? מה לגבי איפור? ממתי מילה מותירה "מום"?
לאילן כהן- ואיפה אתה מגדל את הבנים שלך? והאם אתה נימול בעצמך?
ודאי שזה ברברי.
לקחת תינוק בן כמה ימים ולהטיל בו מום וכאב בשם איזה ציווי אלוהי סהרורי, זו בדיוק ההגדרה של ברבריות.
ולשלומית, אני מבינה את הלחץ החברתי שגרם לך למול את בנך, אבל התאכזבתי לקבל, דווקא ממך, הסבר ראש-קטן כמו "אנחנו יהודים ויהודים הם נימולים. זהו".
ואם הדת היהודית היתה עושה גם מילת נשים כדבר שבשגרה?
אני לא חושבת שמילת נשים ומילת גברים היא אותו דבר. ממש לא. מילת נשים גורמת מכך שנשים לא יוכלו להינות ממין יותר לעולם. מילת גברים פוגעת בהנאה אני מניחה, אבל לא מבטלת אותה לחלוטין. חוץ מזה, הכוונות מלכתחילה שונות. מטרת המילה הנשית היא דיכוי. מטרת המילה הגברית איננה דיכוי.
בעניין האיידס: נכון, יש מחקרים שמראים שגברים נימולים נדבקים פחות באיידס. אבל כמה פחות? ממש לא הרבה הרבה פחות. אז בבקשה, יש לדייק.
בעניין היהדות – ההסבר של למול בשל היהדות הוא לא "ראש קטן" בעיניי. הוא השיקול העיקרי. גם להתחתן בחרתי בצורה יהודית, מאותה הסיבה, גם להיקבר ארצה בצורה שיש בה מן היהודי. אז אני חוזרת על טענתי שמלתי את ישי, כי אנחנו יהודים.
הטיעון הזה ש"לא יהיה שונה בזין" לא עושה לי את זה. אנחנו לא דומים אחד לשני. לאחד עיניים כחולות ולשני חומות, לאחת ציצי גדול והשניה שטוחה כמו פלטה, לאחד יש זין עם כובע ולשני מצנפת ותו לא (הידעת שיש הבדל בין מילת אשכנזים למילת ספרדים?)
היה לי קל, אני מודה. את שלי ילדתי בבוסטון הרחוקה. רופאת הנשים שלי – ד"ר ווסרמן, חרדית ואם לשמונה, שאלה אם נרצה ברית, מילה או אף אחד מהשניים. בחרנו במילה שתבוצע על ידה. וכך, בגיל יומיים – רגע לפני שהלכנו הביתה, נימול בננו כמו מרבית ילדי ניו אינגלנד היהודים והלא יהודים, מטעמי רפואה ומסורת. המילה נערכה עם אלחוש ונשלחנו הביתה עם אבקת קסמים שעוזרת לקרישת הדם.
מחקרים לכאן ולכאן יש מליון והרמות גבה יהיו מכל הכיוונים (אבא שלי מאוד נרגע כשסיפרנו בשיחה הטרנסאטלנטית שנמול את התינוק ואז הלחץ שוב כששמע שאין טקס וכל התהליך קורה 6 ימים לפני הזמן). תסמכי על האינסטינקטים שלך ועל האנשים שסביבך ודעי שקיבלת החלטה נכונה לך, לתינוק ולמשפחה.
ולהגיד "אנחנו יהודים ויהודים הם נימולים", זו כן סיבה. אל תתני לאפחד לשכנע אותך אחרת.
אה, ובנוגע לבקו"ם – אצלנו זה הגיע כשהגענו לקונסוליה להגיש טפסים לדרכון… ילד עם שלוש אזרחויות ורק את הישראלית הוא קיבל בלי יכולת בחירה…
האלחוש היה לי הכי חשוב. הוא קיבל זריקה וכשביצעו את הברית אפילו לא בכה. היה בזה משהו מקל מבחינתי.
ובנוגע לאזרחות – אני "השגתי" לישי אזרחות גרמנית שבוע לפני שהוא נולד. גם על זה צריך עוד לכתוב 🙂
http://video.google.com/videoplay?docid=-2372535130226634650
אנחנו יהודים, ויהודים מקריבים קרבנות.
(אה, לא. זה היה פעם, הפסקנו עם זה).
אנחנו יהודים, ויהודים מתחתנים בחתונה אורתודוקסית.
(המממ. לא, לא כולם. חלקנו לא מתחתנים בכלל, או מתחתנים בחתונות אזרחיות. ואנחנו עדיין יהודים!)
אנחנו יהודים, ויהודים שומרים שבת.
(דעת שביהדות, מצוות השבת חשובה יותר מאשר מצוות המילה?)
אנחנו יהודים, ויהודים צמים ביום כיפור.
(אני מנחשת שגם את לא)
אנחנו יהודים, וחלק מהיהודים לא נימולים.
(יהודי הוא מי שאמו יהודייה, או שהתגייר. חמישים אחוז מהיהודים – אני ביניהן – לא נימולות בכלל! ועדיין יהודיות)
מזל טוב, שלומית, ושתגדלו את ישי לאהבה, לשלום ולמעשים טובים.
אומרים מה שהם חושבים, בלי מחסום. אפילו אם זה יגרום לאחרים להרגיש פחות טוב.
אנחנו יהודים ויהודים תמיד צודקים. בעיקר כשזה מגיע ללומר לאחרים כמה הם טועים או כמה הטיעונים שלהם לא קבילים בעינינו (שלא נאמר מגוחכים…)
אנחנו יהודים ואנחנו לא מסוגלים לקבל את העובדה שהבחירות של אחרים תהיינה שונות משלנו – מודרניות יותר, מסורתיות יותר או פשוט אישיות ומתאימות לאורח החיים שלהם.
כי ככה זה יהודים.
לכל הכויפרים,
ברית מילה לא עושים בגלל סיבות בריאותיות, אסטתיות, או בגלל שאנחנו יהודים.
ברית מילה עושים בגלל שמאמינים בה' ובציווי שלו, נקודה. תרצו תאכלו, לא תרצו- אל תאכלו.
למי שמאמין, זה לא מעשה ברברי (לעומת כריתת הדגדגן לנשים -לא להשתמש במונח מילה!- שנועדה בכוונת מכוון להטיל מום מוחלט באישה למען תיהפך לחסרת חשק מיני) ולא גורם לאבדן ההנאה ממין. זהו מעשה קדוש, מצווה, עשיית רצון הבורא.
אז נכון שמי שחושב שאמונה בבורא עולם היא שטות, חושב שכל דבר שהוא ציווי הוא גם כן שטות, אבל זוהי תמצית העניין: השאלה הפשוטה- האם את מאמינה בבורא עולם או לא. מבחינתי התשובה חד משמעית|: אני מאמין בבורא עולם. לכן זו מצווה למול את בניי. איני מכניס שיקולים נוספים לעניין.
למה ללכלך על היהודים? אנשים מרירים וציניקנים יש בכל עם.
זכותו של כל אדם לחשוב ולקבל דעות או להתנגד להן. יש לי יותר מדי הערכה לנשים מכדי שאעדיף למנוע מהן דיעה או מידע מחשש לפגיעה ברגשות, וזה גם מה שאני מצפה שיעשו ביחס אליי.
מקומם אותי מספרם העצום של ההורים ששולחים את הילדים לבי"ס דמוקרטי/פתוח, כי הם מאמינים שלילדים צריך להיות חופש בחירה, והשפעה על היומיום שלהם ועל עתידם. שמחנכים את הילדים שלהם שהגוף שלהם הוא רק שלהם, ואסור לאף אחד לפגוע בו או לעשות בו משהו בניגוד לרצונם, אבל כשזה מגיע לכריתת עורלה של תינוק בן יומו, הם עושים את זה ללא היסוס, ולפעמים על סמך עולם הדימויים שבנו להם האחים ברבש. בלי לדבר עם ילדים שגדלים יפה מאוד גם כשהם שלמים, או עם ההורים שלהם.
והתינוק, לו היתה לו הבחירה, היה מעדיף גם הוא להרגיש טוב עם עצמו, או אולי להיות עם אמא מתחת לבניין כשחוגגים את הולדתו, אבל לא היתה לו הברירה הזו. ובאופן בלתי הפיך.
זהר, אני מסכימה איתך, אם כי יש טווח בין אמונה לבין המחשבה שאמונה זה שטויות.
אחרי שהרבה זמן לא ביקרתי פה
פתאום אני רואה שאת משתמשת בביתוי בעל
מלה את הילד שלך
נהית קונפורמית….עוד מעט תצביעי ליכוד
🙂
שועל – לא מצאתי תחליף ראוי. תקופה ארוכה הוא עוד היה "החבר שלי". אבל "בן זוגי" או "אישי" זה קשה לי. סליחה אם אני דורכת לנשים חזקות ממני על האצבעות – אבל מבחינתי זו פלצנות לשונית קשה מדי. אז כן, בעלי. ולגבי הליכוד… אני חושבת שהייתי מעדיפה מילה נשית.
לזהר – מה שאת אומרת נכון, אבל לא בשבילי. כי אני לא מאמינה באלוהים בכלל. אני כופרת מוחלטת. אבל אני עדין יהודיה ואני יודעת שקשה להבין את זה.
עדי – את צודקת. אני מסכימה איתך ביותר ממובן אחד, אבל עושה אחרת.
ואני חושבת שאיבר המין הגברי כולו = מכוער!
זה לא נותן לי את הזכות לחתוך אותו.
גם רוב הישראלים מכוערים ואני לא הולכת ורוצחת אותם.
ולהגדיר נשים שלא משתמשות במילה "בעל" כפלצניות, זו פלצנות והתרפסות לגברים, מדרגה ראשונה.
אה ואת מעדיפה מילת נשים על להצביע ליכוד
אם כך אין מה לצפות ממך
תודה ושלום
פגשתי חבר, שסיפר לי שרק השבוע הוא סיפר לבנו בן ה- 9 שהוא לא נימול. (הבן, לא החבר). הבן מאוד הזדעזע מהאפשרות בכלל של ברית מילה.
ואני מצטערת שמלתי את בני.
או כמו שהוא עצמו אמר לי פעם אחת במקלחת אחרי זכרון ספונטני שהוא הביא מהברית: "מה, ויתרת?"