היריון ולידה: כך שרדתי 11 שבועות

מלחמה. איומה. בעזה. אני מרגישה חצויה בין שלל רגשות בקשר לזה, אבל ביומיום עסוקה סביב השעון בטיפול בתינוק. אני בוחרת להתרכז בתינוק. בשלב הזה יותר מדי קשה לי לכתוב על המלחמה.

 

עברו כמעט אחד עשר שבועות להולדתו. אחד עשר שבועות מעניינים ומשעממים מאין כמוהם. שרדתי אותם (בגבורה אם יורשה לי) בזכות שלל טיפים קטנים ועצות שדליתי בעיקר מחברות וחברים. בלעדיהם – הייתי בוודאי מתאשפזת עם התמוטטות עצבים. הרשו לי לחלוק איתכם את הטיפים האלה קטנים קטנים, אבל ממזרים ממזרים.

 

לקשור את התינוק וללכת לישון

נכון, לעיתים תרצו לקשור את התינוק בחצר, זכרו שאסור לכם. במקום זה:

1. קחו חיתול בד גדול ובעיקר גמיש (כלומר ישן ומרופט)
2. הניחו אותו על המיטה שלכם וקפלו את חלקו העליון במשולש קטן פנימה
3. הניחו את התינוק על החיתול כשראשו מעל המשולש המקופל
4. קפלו את הכנף הימנית מעל ידו של התינוק ודחפו אותה מתחת לגופו
5. קפלו את הכנף השמאלית מעל ידו של התינוק והחזיקו את קצה החיתול על גבו
6. קיבלתם – תינוק עטוף שלא יכול להזיז את הידיים וכך כדאי להניח אותו במיטה כשהוא הולך לישון

 

למה זה טוב? ראשית כי התינוק מרגיש מוגן ועטוף כאילו אתם מחבקים אותו, שנית כשהוא עטוף הוא לא מעיר את עצמו בשל רפלקס מורו ושלישית הוא לא מעיר את עצמו כשהוא מכה את עצמו, דבר שהתינוק שלי עושה כל הזמן, מחטיף לעצמו בוקסים אימתניים בפנים ופורץ בבכי קורע לב של עלבון.

 

להרגיל את התינוק לאמבטיה

טיפים מצוינים שבעלי קיבל מחברים וחברות הנוגעים לחיבוב האמבטיה על תינוקות:

1. כשהתינוק עוד קטנטן ושונא להיות עירום – עוטפים את התינוק בחיתול בד ומכניסים אותו עם החיתול לאמבטיה ורק אחרי שהוא במים מורידים את החיתול.
2. מכניסים את התינוק למים כשהוא עם הפנים למים ולא עם הגב למים. כלומר טובלים לו קודם את הרגליים במים ואחר כך מאפשרים לו להכניס ידיים למים, יוצקים מים על גבו ורק אז הופכים אותו ומושיבים אותו באמבטיה. מונע צרחות.
3. מחממים את הסבון. מסתבר שלפחות התינוק שלנו שונא סבון קר. לכן אבא שלו מכניס את בקבוק הסבון הנוזלי למים החמים עוד בשלב מילוי המים, הסבון מתחמם והתינוק מרוצה.

 

להכין בקבוק במהירות שיא

אם את לא מניקה ואתם צריכים להכין בקבוק במהירות שיא, כי התינוק כבר בקריזה והשעה ארבע בבוקר… זו המלצתי

1. החזיקו במטבח בקבוק זכוכית עם מים קרים מורתחים
2. החזיקו במטבח תרמוס עם מים חמים מורתחים
3. חברו את הבקבוקים מבעוד מועד ומלאו בהם 2/3 מים קרים בכמות שאתם מאכילים את התינוק. נאמר שאתם נותנים לו 120 סמ"ק חלב, מלאו בבקבוקים 90 סמ"ק מים קרים
4. הגיעה שעת האוכל? הוסיפו עוד 30 סמ"ק מים מהתרמוס, הוסיפו את האבקה נערו ו… בתאבון!

זה לוקח פחות מדקה וזה הרבה יותר יעיל מלהתחיל לחמם את האוכל באמצעות הרתחת מים בקומקום, השריית הבקבוק במים והתבוננות בשעון תוך ריקוד וקפצוץ עם תינוק שכל מה שמעניין אותו זה אוכל אוכל אוכל ועכשיו!

 

להרגיע את התינוק

הנה מה שאנחנו גילינו:

1. כדור פיזיו – קפיצות. נוח. במיוחד מול הטלוויזיה כשכבר נשבר לכם לגמרי.
2. להניח את התינוק במאונך, ראשו תפוס תחת הסנטר שלכם ולשיר לו שירים שקטים. הויברציות של הקול שלכם עושות לו נעים בראש. תנסו את זה אחד על השנייה – זה גם נעים.
3. במקרים קיצוניים – או בעת ההשכבה: כפיפות ברכיים עמוקות. להחזיק את התינוק ולהתכופף עם הברכיים כמעט על הרצפה ל-20 כפיפות בערך. את התינוק שלנו זה מרדים בשנייה, לי אישית זה עושה שרירים במקומות שלא ידעתי שיש בהם שרירים וגם כאבי ברכיים כבונוס.

 

לשלוט במשהו…

אי אפשר לשלוט בתינוק ואי אפשר לשלוט במיליון דברים אחרים כמו – בהורמונים שלך, בעייפות, בקריזה האינסופית הנגזרת מההורמונים והעייפות. אני ייקית, אוהבת לדעת מה קורה, חובבת שיגרה ושונאת שינויים. לא האישיות האידיאלית לטיפול בתינוק שאיתו באים בעיקר שינויים. לכן אימצתי לי רישום מסודר בטבלה של סדר היום שהתינוק הכתיב לי, בתקווה למצוא הגיון בשיגעון. להפתעתי ושמחתי – יש הגיון בשיגעון. הוא אמנם משתנה משבוע לשבוע, אבל אני ניהלתי –  ועדין מנהלת כשהתינוק משנה פתאום את סדר היום שלו (וזה קורה המון) – רישום של סדר היום של התינוק והרבה מאוד פעמים זה עוזר לי לדעת מה התינוק רוצה ומונע ממני למשל להאכיל אותו סתם או לנסות להרדים אותו כשהוא לא רוצה.

 

הטבלה שלי כללה את הפרמטרים הבאים:

מתי הוא קם? מתי התחיל לאכול? כמה ינק? מאיזה שד? האם אכל גם בקבוק? כמה אכל? מתי גמר לאכול? עשה קקי? מתי נרדם? הערות

 

כך גיליתי שהתינוק שלי אוכל בערך כל שעתיים וחצי שלוש, גיליתי שאחרי שהוא ישן בלילה 5-6 שעות (לילה = 20:00-02:00 אל תתלהבו…) הוא כמעט תמיד קם אחר כך כל שעה וחצי שעתיים לאכול ושלל דברים אחרים. למה זה חשוב? זה חשוב לקונטרול פריקים כמוני שרוצים לדעת מה קורה. יותר קל לי לקום ב-02:00 בלילה כשאני יודעת שאקום ב-02:00 בלילה כי ככה זה בדרך כלל, מאשר לקום בלי לדעת מה בכלל קורה או מה צפוי שיקרה. יותר קל לי לזהות בכי של רעב כשהוא סביב השעות שהגיוני שהתינוק ירצה לאכול, יותר קל לי לזהות עייפות שלו ככה, בקיצור – יש (בדרך כלל) איזשהו סוג של היגיון בשיגעון.

 

דברים איומים בשקט שקט

כשמגיעים מים עד נפש, והם מגיעים, ניתן ללחוש לאט ובשקט לתינוק באוזנו, תוך כדי נענוע עדין וחמים, את הדברים האיומים ביותר… "אתה עולה לאימא על העצבים"… "לאימא אין סבלנות בשבילך יותר" ועד לדברים גרועים יותר, מפאת פוליטיקלי קורקט אני נמנעת. אתם תחשבו לבד, כל אחד לפי הדברים שמוציאים אותו מדעתו. זה מוציא אגרסיות בצורה חיובית. נדמה לי שאפשר לעשות את זה כל עוד התינוק קטנטן, כשהוא קצת גדל צריך להפסיק…

 

להקשיב בעירבון מוגבל

השבוע אמרה לי אחות טיפת חלב שהתינוק "לא מקבל מספיק במשקל". אני אומרת לכם – הוא עולה יופי במשקל, כמו כן – זה מה יש. התינוק אוכל כמה שהוא רוצה ולא כמה שאני או אחות טיפת חלב רוצות. התינוק מסתבר – לא קרא את הספר ולא עובד לפי טבלאות וגרפים, הוא לא עושה הכול בזמן ולא כל כך בא לו להיות תמיד באחוזון החמישים. הוא גם נושם בתוך המנשא שלו, למרות שעשרות אנשים עצרו אותי ברחוב ובדקו אם אני לא הורגת את התינוק, הוא גם שורד למרות שהאוזניים שלו מחוץ לכובע, וגם פה יש לעוברי אורח מה להגיד לי, הוא חי למרות שהוא לובש את מה שהלבשתי לו ובאופן מדהים הוא אפילו משגשג למרות שהוא לא יונק יותר…

 

אז עצתי האחרונה היא – להקשיב לסובבים כולל רופאות, אחיות, הורים וחברים בעירבון מוגבל ולקחת את מה שמתאים לכם. אה, ועוד משהו: יש לכם חברים שאתם חושבים שהם הורים טובים? שאתם מעריכים את ההורות שלהם? שהילדים שלהם מחונכים באופן דומה לאופן שהייתם רוצים לראות את הילדים שלכם מתחנכים? הקשיבו רבות לעצות שלהם!