שבת משובחת לכל עם ישראל ותפוצותיו
השבוע מוקדשת ** "פינת המילה לשבת" לשיר המשובח: "קונצרטינה וגיטרה" שמבצעים יונה עטרי ואילי גורליצקי אי שם בזמן שבגרוש היה חור ולבחורות היה קוקו וסרפן.
תרגמתי את רוב המילים, והשארתי בידיכם שתי מילים שלמות לאיתור:
א. מהי: בנדלורה?
ב. ומה זה: ולוטה?
בין הפותרים נכונה תוגרל רצינה.
קונצרטינה וגיטרה / נתן אלתרמן (המלך) וסשה ארגוב (המלכה)
מרת נינה סניטר ותיק הייתה היא
[סָנִיטָר: עובד בבית חולים הממלא תפקידי עזר שונים בטיפול בחולים]
מר זברה בנמל היה פקח
את מלאכתם היו גומרים הם בין ערביים
ויוצאים מן הנמל, ואחר כך
בשעת פנאי היו הם מתיישבים בשניים
ומנגנים ומזמריים בקצב רך.
היא עבדה בקרנטינה
[קָרַנְטִינָה (איטלקית) החזקה בבידוד של בני אדם, בע"ח או סחורות, כדי למנוע התפשטות מחלות; הסגר.]
בתפקיד של סניטר
הוא עבד, מאי נפקא מינה
מַאי נָפְקָא מִנַּהּ ?(ארמית), על-פי המצוי בדיון התלמודי: מה זה משנה? איזו השלכה מעשית יש לזה?
כפקיד מכס לא זוטר.
שמה היה, אמרנו נינה,
שמו היה, כנ"ל, זברה,
היא נגנה על קונצרטינה
קוֹנְצֶרְטִינָה (אנגלית) כלי נגינה דומה לאקורדיון
הוא ניגן עלי גיטרה
ובכל ערב היא השעינה
על כתפו ראשה ושרה,
ופעמים היא האזינה,
לגיטרה טרה טרה.
פזמון: [וכו-לם ביחד!]
טרטרה, טרטינה,
מר זברה, מרת נינה.
טרטינה, טינטרה,
קונצרטינה – וגיטרה
מרת נינה קודם כל הייתה שואלת
מה נשמע בעבודה, ובקול עדין,
בליווי של צליל גיטרה מצלצלת,
הוא סיפר ללה על מסי העקיפין
שיש לגבות אותם בדרך מקובלת
בתעריף של מצרכים ומטלטלין
מִטַּלְטְלִין: [(נכתב גם מיטלטלים) נכסים מוחשיים, הניתנים לטלטול ממקום למקום; ההיפך של 'נכסי דלא ניידי']
לצלילי הברקרולה
בַּרְקָרוֹלָה: [(איטלקית) שיר של שייטי הגונדולות בוונציה, המאופיין בחילופי מקצב המזכירים את קצב החתירה]
הוא סיפר על מס הבלו,
בְּלוֹ: (ארמית) מס עקיף המוטל על מוצרי צריכה מסוימים המיוצרים בארץ, כגון סיגריות ומשקאות חריפים
על סחורות בלי בנדרולה
שתופסים אותן או לא.
ועל הברחת רזרבים
של ולוטה בתוך תפר
ועל דבר מטען קונסרבים
קוֹנְסֶרְבִים: (לועזית) שימורים
שהיה נגוע דֶבֶר.
זאת סיפר הוא, מר זברה
בדברו עם מרת נינה
ובנגנו על הגיטרה
לצלילי הקונצרטינה.
פזמון שני…
אחר כך היה אומר הוא: די, הפסקתי
לו נשמע שיחת שפתייך היפות
וסיפרה היא אז לאט ובאופן טקטי
טַקְטִי: (יוונית) שמתוכנן בפיקחות או בעורמה להשגת יתרון או מטרה
על מחלות עונתיות לפי תקופות
וכמו כן על השרות הפרופילקטי
שנועד למניעת המגפות.
פְּרוֹפִילַקְטִי: (יוונית) מניעתי, שמגן בפני מחלה או מונע אותה
היא סיפרה לו על אנגינה
אַנְגִּינָה: (לטינית) דלקת שקדים
ועל ספירט וסקיפידר
סְפִּירְט: (לטינית, הגייה עם השפעות רוסיות!) כֹּהַל אֶתִילִי – סקיפידר: כימיקלים חופשיים
ועל כל מיני רוטינה
של דלקת וקתר.
קתר: קטראקט – מחלת עיניים
והוסיפה וסיפרה
בזמרה למר זברה
גם על כל מיני חולרה
חֳלִירַע: צורה מיושנת של כוֹלֶרָה, כינוי גנאי בוטה כלפי מישהו
של קוליטיס וחררה
קוֹלִיטִיס: מהמילה הלטינית colon שפירושה 'המעי הגס' ושמקורה ביוונית – דלקת המעי הגס
חֲרָרָה: פריחה וגירוד בעור המופיעים בעיקר בקיץ
ועל חינה ורצינה
חִינָה :(ערבית) חומר צבע אדום המופק מן העלים היבשים של שיח הכופר. משמש בעיקר בקרב הנשים בעדות המזרח ולצרכים טקסיים ורפואיים
רצינה: יין יווני
ועל שמן קיק היא שרה
בנגנה על קונצרטינה
לצלילה של הגיטרה…
פזמון שלישי!
השתתק הזוג הזה. לא מנגן הוא. / כי הזמן את כלי הזמר מחדש. / אין רומנטיקה עכשיו, כי בזמננו / מרומנטיקה בורחים כמו מאש. / נינה אין וגם זברה כבר איננו, / אך קדחת יש עוד וקוליטיס יש / יש אמבות אין מספר עוד / וגם ספירט וסקיפידר / ויש כל מיני חררות / של דלקת וקתר / תחנת מכס לא נסגרה / וקימת קרנטינה / ויש בלו על כל סיגריה / ויש חינה וריצינה / אך איה אדון זברה / ואיה הגברת נינה? שנגנה על הגיטרה לצלילי הקונצרטינה / ו… פזמון אחרון חביב!
שבת סבירה לכולם – שלומית וצוות הממ"ד
** "פינת המילה לשבת" נכתבת מדי יום חמישי, עבור הנשים והאנשים שעובדים בחברה שבה אני עובדת, כיון שמדובר בדרך כלל בחומרים שאני די מחבבת – יובאו פינות המילה לשבת גם לכאן, והמתעניינים, מוזמנים.
אשת חיל 
תגובות
בנדרולה – סרט נייר כמו על סיגרים, המציין את שם היצרן, תשלום הבלו וכו'.
ולוטה – מין קרם המשמש (גם היום) לכוויות, סדקים בעור ועוד אי אילו שימושים.
איפה הבקבוק שלי?
היא דלקת בכלל, אני חושבת, ולאו דווקא של גרון.
ע"ע – אנגינה פקטורליס, דלקת של שריר הלב.
ערך, שווי; ערך של מטבע מבוטא לפי שער החליפין שלו עם מטבע אחר. פה במשמעות של מטבע זר..
רצינה הוא יין יווני ברם יש להגות אותו רֶטזינה
היין מיוחד בטעמו וזאת משום שבתהליך התסיסה מוסיפים לו שרף אורנים וזה מקנה לו טעם עפיץ
(קהה בשיניים)
מעשה התרגום מתאים אגב לשיעמום יום כיפור ולא לזה של השבת הראשונה בספטמבר
התגעגעתי אלייך
איפה היית כל כך הרבה זמן?
תיקונים קטנים:
אנגינה: המילה בעברית היא "תעוקה" – כאב או לחץ מתון כתוצאה ממצב פתולוגי כלשהו.
קתר – מחלה כרונית של דרכי נשימה עליונות שמתבטאת בצרידות.
חמ"ז, לשאלתך, כרוסי שורשי אענה (בכל זאת, אלתרמן כנראה חזר לשורשים כשכתב את השיר הזה) – ולוטה היא מטבע חוץ, ובנדרולה היא בד"כ עטיפה של דבר דואר שעליה מצוינים המוען, הנמען ותוכן החבילה.
1. סניטר מתייחס לעסקי סניטציה בכלל ועובד בית החולים הוא רק דוגמה לכך.
2. התרגום המדויק של "מאי נפקא מנה"
הוא "מה יוצא ממנה"
(נפקא במובן של להפיק כשם שנפקנית זו יצאנית)
תרגמי את זה:
שעמום המחץ.
חינה שימשה לטיפול בקדחת.
בשיר, צ"ל "צברה", לא?
רצינה היא תולעת המצוייה בתבואה, וידועה גם בשם חדקונית התבואה.
אהבתי. מאוד.
שיר מקסים, תודה על הפרשנות…
שיר נפלא, שנון ומרושע ומצחיק בטירוף. אני לא מכיר משורר מאז אלתרמן שמתקרב לברק שלו. תודה על המלים ועל ה"תרגום" (:
היום נשאלתי לתרגום המילים בשיר זה ולכן הגעתי לאתר שלך.
התרגום של המילה קתר היא "נזלת" ביידיש.
שושנה
קתר היא דלקת
כמו blasenkathar
אין שום קשר לקטרקט
על התרגום, חיפשתי "קונצרטינה" הגעתי לאתר, שיר נפלא+ ביצוע מדהים! של אילי ועטרי.
אני חושב שבנדרולה זה אריזה
יש כאן כמה הבהרות:
סניטר- מי שעוסק בשירות הבריאות או ברפואה מונעת החל מעבודות בבית החולים ועד חיטוי בתי-שימוש
קרנטינה- היא פשוט מחנה הסגר
ל-מאי נפקא מינה היו עונים הליצנים: מה? מינה נעשתה נפקה? (זונה)
קונצרטינה- בעברית מפוחית-יד שבניגוד לגרמושקה שהיא מפוחית פה
בנדרולה- היא מדבקת המכס לראיה כי שולם בלו על חפיסת הסיגריות (היום הבנדרולה מודפסת)
ולוטה- מטבע זר
קתר- הכוונה אז היתה לדלקות עיניים שהיו נפוצות מאוד
רצינה- היא אמנם יין בהיר יווני, וכך גם מבטאים את השם
אנגינה- התכוונו לדלקת גרון
ספירט וסקיפידאר- חומרי חיטוי
חולרה- מחלות רעות בשם כללי