היריון ולידה: מצ'עמם לי

לשמחתי הרבה, אחותי וכמה מחברותיי הטובות ילדו לפניי, כך שיכולתי לראות מה קורה להן ולהבין בצורה תיאורטית לפחות, מה עומד לעבור עליי כשייוולד לי ילד. ראיתי אותן מתחרפנות, ראיתי אותן בוכות, ראיתי אותן בברית, ראיתי אותן אחרי לילות ללא שינה ותרגלתי על התינוקות שלהן הכול – מהחלפת חיתול, דרך טיפול בפופיק ועד להרגעת כאבי בטן. בקיצור באתי מוכנה למלחמה.

 

ההכנה עזרה לי ברמה התיאורטית. את ההלם אף אחת לא יכלה באמת לרכך לי, ובכל זאת, הרבה דברים יכולתי להגיד לעצמי: זה קרה גם לשולה, זה קרה גם לברכה, על זה נחמה סיפרה לי ולהתנחם ששולה, ברכה ונחמה מתפקדות יפה היום וממש יש להן חיים למרות שהן אימהות.

 

אבל לצ'יעמום הגדול – לזה אף אחת לא הכינה אותי. חופשת לידה זה דבר משעמם אימה. לכל אם עתידית – קחי את זה בחשבון. מרגע שירדו לי המים לפני שישה שבועות, החיים שלי עברו לתוכנית שלוש השעות, ממש כמו תוכניות של מכונת כביסה. שלוש השעות שלי בנויות מחיתול, ציצי, בקבוק, ידיים, מיטה, חיתול, ציצי, בקבוק, ידיים, מיטה וחוזר חלילה לאורך כל היום והלילה והיום שלמחרת והלילה שלמחרת. הנושאים היחידים שמעסיקים אותי באמת וגורמים לי ממש להפעיל את המוח הם התעסקות בשאלות כגון: לשפן יש בית בין ענפי הזית… לה לה לה לה לה  בית לו ירוק ירוק. אני מנסה לאמץ את זכרוני ולשלוף את השורה השנייה של השיר, אבא שלו שר לו "בית לו מתוק מתוק בית לו ירוק ירוק". ברור שאלה לא המילים, אבל לאבא יש חיים מחוץ לבית ויש לו עוד דברים לחשוב עליהם ופחות אכפת לו מהי בדיוק המילה הנכונה בשיר. לי זה קריטי כרגע, כי זו פעולת המחשבה העיקרית שלי ביום.

 

לכן אימהות יקרות – מוגש לכן בזאת באהבה – שירה של מרים ילן שטקליס

 

"לשפן יש בית
בין עצי הזית
תחת כרוב מאוד מתוק
בית לו ירוק ירוק

ובבית עליה,
שם תגור יפיפייה,
שם תגור עמו תמיד
זו הגברת שפנפנית".

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • קורינה  On דצמבר 14, 2008 at 2:48 pm

    יש ציץ מוכן תמיד.
    היא תציץ מן החלון
    ותאמר:יש לי חלום.
    תנו קצת לישון.

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On דצמבר 14, 2008 at 4:49 pm

    תתנחמי בזה שבסוף זה יעבור ושמרגע לרגע יש שיפור.
    עוד חצי שנה לא יהיה לך קל אבל כשתביטי אז למצבך היום תראי שמצבך טוב הרבה.

  • יניב ג"מ  On דצמבר 14, 2008 at 5:46 pm

    שיש גם המשך. משהו בסגנון "שפנפנית היא אשת חיל / כל היום וכל הליל", וגם "מה יפה משהו בני", ואז "הופ, רגליים, קפוצנה, קפוצנה / אך לשבת אל תחפוצנה".
    הממ.

  • יונתן  On דצמבר 14, 2008 at 6:42 pm

    "כרוב מאוד מתוק"?
    כנראה שמשהו לא טוב עבר באותה תקופה על מרים ילן שטקליס. או שהיא סתם הייתה ממש נואשת לחרוז.

  • שלומית הברון  On דצמבר 14, 2008 at 6:46 pm

    וואלה?! יש המשך לשיר? אני חייבת למצוא את זה! באינטרנט לא מצאתי.

  • בשבילך  On דצמבר 14, 2008 at 8:27 pm

    לשפן יש בית
    בין עצי הזית,
    תחת כרוב מאוד מתוק
    בית לו ירוק ירוק.
    ולבית עליה,
    בה תגור יפהפיה
    שם תגור עימו תמיד –
    זאת הגברת שפנפנית.

    שפנפנית היא אשת חייל,
    כל היום וכל הליל
    תרקד עם הבנים –
    עם עשרת שפנפנים.
    טרללה טרללה,
    טרלה-ללה-לללה.

    יש עשרת שפנפנים לי,
    מסבירים כולם פנים לי,
    שפנפני, שפנפני,
    מה יפה רוקדים בני!
    הופ רגליים קפוצנה, קפוצנה,
    אך לשבת אל תחפוצנה.
    הופ-ללה, הופ-ללה,
    טרלה-ללה-לללה.

  • המלוכסנת הרחוקה  On דצמבר 14, 2008 at 8:42 pm

    אגב בשיר לשפנפנה לא מצ'עמם לרגע, לא בחופשת הלידה ולא לאחריה.
    ככה זה עם עשרת שפנפנים. אשת חיל מי ימצא.

  • בשבילך  On דצמבר 14, 2008 at 11:09 pm

    רק בהפוך על הפוך.
    שימי לב לשתי השורות האחרונות.

  • שלומית הברון  On דצמבר 15, 2008 at 11:42 am

    אין ספק שאפשר לעשות פה קריאה מונחית בשיר ולבדוק מוטיבים פמיניסטים ושוביניסטים. שאיזו דוקטורנטית לספרות תרים את הכפפה…

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: