כשהכול מגרה, מעורר ומיני

ביזיון הלבשתן של ילדות ונערות מלהקת "מחולה", בחנוכתו (המיותרת, המטופשת והבזבזנית) של גשר המיתרים בירושלים, מצטרף השבוע לביזיון שירת התקווה רק על ידי החברים הגברים במקהלת הכנסת והדרת 2/3 מחברות המקהלה מהשירה בה. בשני המקרים ה"התחשבות" במיעוט החרדי, באה על חשבון ההתחשבות ב-51% מהציבור הישראלי – הנשים.

סביב אירועים כאלה, קשה לי שלא לנסות ולהבין – איך זה יכול להיות שה-כ-ו-ל מגרה את הגברים החרדים. זיז מרפק של אישה בת 75, אניץ שיער של ילדה בת 11, כל קרסול רגל של אישה, כל שירה הוא קול ערווה מגרה ולוהטת הגורמת לזכרותו של לובש קפוטה להתרומם גם באמצע יום עבודה בכנסת. כל סיבוב ריקודה של ילדה שעוד לא יודעת מהם ציצים גורם לתחושת קוצר נשימה ולגרון ניחר אצל חובש הכיפה השחורה שכנראה שאינו סומך על עצמו שיהיה מסוגל לעצור מבעד עצמו ולא להתנפל על הזנזונת הקטנה, הפתיינית, המשחרת לטרף, אותה לוליטה בת 11 שכל רצונה הוא לפתות אותו ולגרום לו לבעול אותה כאן ועכשיו, אחרת – למה שתחולל בגרביונים ובגד ריקוד לעיניו…?

אז אחרי מחשבה קצרה והיזכרות בגולדה מאיר, שאמרה בשנות ה-60, בעקבות גל תקיפות מיניות שפקד את הארץ, והצעה של חברי הכנסת הדתיים להטיל עוצר על נשים בחשיכה – "אבל הגברים הם אלה שתוקפים נשים ולכן, אם צריך להטיל עוצר על מישהו,  הרי שעל הגברים להישאר בבית, ולא הנשים". (ותודה לצבי טיגר שציטט) אני חושבת שמצאתי פתרון הגיוני והולם בדמות שלושה אביזרים שאם תרצה השם יהפכו להיות לבוש חובה לכל גבר, חרדי, דתי או חילוני שיביע תרעומת או מחאה כלפי פעולות שנשים עושות ומגרות אותו עד כדי חוסר יכולת לשלוט בעצמו.

– סכי עיניים: אותם סכים המשמשים סוסים להתבונן קדימה בלבד ולא לסור ימינה או שמאלה.

– אטמי אוזניים: שימנעו מהם לקבל זקפה רוטטת ובלתי נשלטת לשמע קולן הערב של נשות הכנסת השרות.

– אזיקים: כי מי שמודיע קבל עם ועדה שהוא מתגרה משיער של ילדה בת 11, צריך להיות אזוק.