- מזל שראיתי לראשונה פורנוגרפיה, רק אחרי שכבר עשית דבר או שניים בחיים. אני שמחה שהתבגרתי בשנות התשעים המוקדמות, טרום עידן האינטרנט ושהחוויות המיניות הראשונות שלי היו בלי שראיתי אפילו לא סרטון פורנוגרפי אחד. כשאני ראיתי בפעם הראשונה איך ה"זה" שלהם נראה, זה היה משוחרר מכל ידע קודם, פרט לאיורים ב"מעריב לנוער", ואז עוד לא "ידעתי" שזין בא בגדלים של 25 ס"מ ומעלה וכשגיליתי את זה, זה כבר היה "מאוחר מדי", הכרתי את המציאות וידעתי שהפורנו מוכר לי אשליה שלא קיימת.
- הנושא הלא פתור שלי – הסוגיה הפמיניסטית. אם אתם בני אדם, במובן האמיתי של המילה, אתם צריכים לדעת שיש סוגיה כזו ולבחור בתבונה את מה שאתם צופים בו, אם בכלל. אצלי הנושא לא פתור, אבל בהחלט למדתי משהו מקריאה על הנושא.
– דבורקין על פורנוגרפיה, דבורקין
– פורנוגרפיה ודמוקרטיה: קונפליקט, מתחים והדדיות, איתן גוטמן
– פורנוגרפיה, פלייבוי, והסכנה שבאובייקטואליזציה, ד"ר אורית קמיר
– הקואליציה נגד פורנוגרפיה
– עמדת שדולת הנשים בנוגע לפורנוגרפיה
– סאדו-מזוכיזם בתעשייה הפורנוגרפיה, מכון תודעה
– הפורנוגרפיה: תוצאה של חופש ביטוי או תשובה מוטעית לבעיה אמיתית? מכון תודעה
– שלושה פוסטים של גדי טאוב על פמיניזם ופורנו
– פרק מתוך "פוסט פורנו מודרניסטית" לאנני ספרינקל, זונה, כוכבת פורנו ופמיניסטית
- למדתי איזה פורנו טוב לי ואיזה פורנו רע לי. או במילים אחרות, בדקתי את הגבולות של עצמי. אני מכירה נשים שאוהבות לצפות רק בתמונות, יש כאלה שאוהבות לצפות בעיקר בסרטוני דוגי סטייל ולאחרונה סיפרה לי חברה שהיא אוהבת לצפות בפורנו של הומואים. מצד שני, אם תשוטטי מספיק, תראי גם דברים שאת לא רוצה לראות. כי בפורנו זו תעשייה נצלנית ואלימה ובסופו של דבר, גם את תנחתי על איזה סרט שיעשה לך רע ליומיים. אז אל תשכחי שיש אופציות אחרות (ראי סעיף 5). אבל – כשגיליתי איזה פורנו טוב לי, נהניתי ממנו באמת.
- למדתי לעקוף את הפורנו המיין-סטרימי הממוסד, כדי לגלות עולמות שמתאימים לי יותר
לא כולם/ן יסכימו איתי שמדובר ביופי של תחליפים, אבל בעיניי אלה יופי של תחליפים.
– אתרי חובבים. יש המון סרטי חובבים ברשת שבהם צילי מצטלמת עם גילי וצילה עם חבקוק. נכון, האיכות חרא בדרך כלל וצריך לדוג הרבה, אבל… אף אחד לא קיבל פה כסף ובתקווה, גם לא חטף מכות ונוצל בדרך ליצירת הסרט הזה. וגם, כולם שם נראים יותר דומים לי, לא מנופחים, בלי זין בגדול של 36 סנטימטרים ובלי ציצים בלוניים ושפתיים ממולאות. בעיניי זה יותר טוב.– יש אומרות שאם הן צופות בעצמן, אחרי שצילמו את עצמן, זה עושה להן את זה. אולי גם את באצילים?
– פורנו מצויר. הוא ממוסד והרבה פעמים מאוד אלים, אבל לעיתים הוא לא אלים. והוא מצויר. זה אומר שאף אחד לא נוצל בדרך בצורה ישירה. (בצורה עקיפה כמובן, אם יש מיליוני סרטי פורנו מצוירים שבהם מתעללים בנשים, טוב, זה כנראה לא עושה לנו).
– סעיף 5 הוא הפורנו האלטרנטיבי המשובח ביותר
- למדתי שחברותי וגם אני מתחברות יותר לספרות ארוטית
– סוכנות ארוטיקה – סיפורים ארוטיים ברשת (הכול מכל וכל)
– הידית – פּוֹרנוֹ עברי משובח (לא מתאים לחובבות הרומנטיקה)
– אלכס בן ארי על שלושה סיפורים אירוטיים של הוצאת "כתום"
– סיפורה של O – הערך בויקיפדיה
– מועדון האהבות של רחוב אמסטרדם (מטופש, אבל עושה את העבודה)
– היארוטיקה – קובץ סיפורים ארוטיים של נשים (עריכה סוזי ברייט ג'ואני בלאנק תרגום טלי נתיב עירוני)
– כל הספרים המעולים של ננסי פריידי – פוסט עבר שכתבתי על פנטזיות מיניות של נשים. בין ספריה: הגן הנעלם, נשים מעל (שווה לאתר בחנויות ספרים משומשים, אם אזלה ההוצאה)
– הדלתה של ונוס – אנאיס
- למדתי שאני בסדר וזה הדבר החשוב ביותר שלמדתי
– שהגוף שלי בסדר, כי הוא דומה לגופים של עוד עשרות נשים שצילמו את עצמן עצמאית ואיננו דומה כמובן לגופן של שחקניות פורנו מעוצבות ומנופחות.
– שהמחשבות שלי בסדר, כי אם יש אתרים שלמים שעוסקים בנושא, כנראה שאני לא האישה היחידה בעולם ש"זה" (מה שלא יהיה) מגניב אותה.
– למדתי לשחרר את רגשות האשמה (פלוס מינוס… בכל זאת, הדלק הפולני לא נעלם באחת). - הנושא הלא פתור שלי – הסוגיה הפמיניסטית. אם אתם בני אדם, במובן האמיתי של המילה, אתם צריכים לדעת שיש סוגיה כזו ולבחור בתבונה את מה שאתם צופים בו, אם בכלל. אצלי הנושא לא פתור, אבל בהחלט למדתי משהו מקריאה על הנושא.
(הערות, הארות וקישורים נוספים – יתקבלו בברכה. הייתה לי התלבטות קשה אם לפרסם את הפוסט הזה, מעניין אותי לדעת מה ואם תגיבו)
אשת חיל 